אשדוד ים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, עדכון |
|||
שורה 30:
=== בתקופה הביזנטית ===
מהמאה ה-7 לפנה"ס ועד ל[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית בארץ ישראל]] לא קיים תיעוד היסטורי כתוב בנוגע למתרחש באשדוד-ים, אף על פי שנמצאו באתר [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]] אחדים מ[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|התקופה הפרסית]], מהתקופה ההלניסטית ומ[[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]], המעידים כי אשדוד-ים המשיכה לתפקד כעיר נמל. באשדוד היבשתית, מנגד, ישנם תיעודים היסטוריים לאורך כל התקופה. ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]] הייתה אשדוד-ים לעיר מסחר משגשגת וכונתה בשם היווני '''אָזוֹטוֹס פאראליוֹס''' (בעברית: "אשדוד-חוף"), ככל הנראה עוד מהתקופה ההלניסטית. כך, גם שמה של אשדוד היבשתית - '''אָזוֹטוֹס מֵסוֹגֵיוֹס'''. במהלך תקופה זו הייתה אשדוד-ים גדולה יותר מאשדוד היבשתית, שהחורבנות המרובים שלה הביאו לדעיכה הדרגתית של חשיבותה, אך אלו המשיכו להוות ישות מנהלית אחת. תרשים של אשדוד-ים מובא ב[[מפת מידבא]], בה היא מופיעה כעיר נמל גדולה עם מזח, בתים ומבני ציבור רבים, בהם מזרקה וכנסיות. העיר אף יוצגה על ידי [[בישוף]] במועצת ירושלים של [[536]] {{אנג|Council of Jerusalem (536)|'אנ}} - הרקליון מאזוטוס.<ref>{{צ-ספר|שם=The Acts of the Council of Chalcedon, volumes 1-3|קישור=http://dx.doi.org/10.3828/978-0-85323-039-7|מו"ל=Liverpool University Press|שנת הוצאה=2005-12-31|מקום הוצאה=4 Cambridge Street, Liverpool, L69 7ZU|ISBN=978-0-85323-039-7|מחבר=Richard Price, Michael Gaddis}}</ref> שרידים מתקופה זו, כולל [[כנסייה]] מ[[המאה ה-6]], נמצאו כ-2 ק"מ מהאתר הנוכחי ונחפרו באופן חלקי.
=== בתקופה הערבית והצלבנית ===
שורה 50:
בפברואר [[2012]] נערכה חפירה בראשות הארכאולוג [[סער גנור]] מרשות העתיקות לקראת הקמת טיילת ספורט בדרום העיר. במהלכה נמצאו שתי אחוזות קבר השייכות לבית הקברות של העיר אשדוד-ים מ[[המאה ה-4]] עד [[המאה ה-6]], בהן נקברו בני המעמד הגבוה מ[[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]] ומ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=25173&mag_id=125|הכותב=[[סער גנור]]|כותרת=גיליון 129 לשנת 2017, חורבת אשדוד-ים|אתר=חדשות ארכאולוגיות, רשות העתיקות|תאריך=09/02/2017}}</ref> בינואר [[2014]] מתחם הקברים נפתח לציבור.
החל מ-2013, התחדשו החפירות באזור על ידי ארכאולוגים וחוקרים מ[[אוניברסיטת תל אביב]] בראשות ד"ר אלכסנדר פאנטאלקין ומ[[אוניברסיטת לייפציג]] ב[[גרמניה]]. בעונת החפירות הראשונה נחשפו שרידים של מערכת ביצורים הכוללת [[חלקלקה|חלקלקות]] מ[[המאה ה-8 לפנה"ס]] אשר הקיפה מעין מעגן, וכן נמצאו מספר מבנים מהתקופה ההלניסטית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4417867,00.html|כותרת=מערכת ביצורים עתיקה נמצאה באשדוד|אתר=ynet|תאריך=2013-08-14|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-09-17}}</ref> בנובמבר [[2017]], נחשפה בין בתי רובע י"א שבאשדוד רצפת פסיפס
<gallery widths="200px" heights="200px" mode="nolines">
| |||