אביגדור שחן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון פרמטרים
Shahanel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 14:
==ביוגרפיה==
===שנותיו המוקדמות===
נולד ב-1933 ב[[חוטין]] ב[[בסרביה]], אז ב[[רומניה]] כבנם של יעקב וטניה שדכן. עם [[מבצע ברברוסה|הכיבוש מחדש של בסרביה מידי ברית המועצות שפלשה בה קודם בשנת 1940]], ביולי [[1941]] גורש יחד עם הוריו ואחותו ל[[גטו]] סקרן[[סקורני]] ומשם ל[[טרנסניסטריה (אזור הכיבוש הרומני)|אזור טרנסניסטריה]], שהפך בתקופת [[השואה]] לגיא הריגה של [[יהדות בסרביה|יהודי בסרביה]]. לימים תיעד את חוויותיו במחקר מקיף שכתב על שואת יהודי טרנסניסטריה, לאחר שאמו ציוותה עליו לספר את מה שחזו ב[[גטאות בשואה|גטאות]]. מחקר זה התפרס בספרו "בכפור הלוהט". לאחר השואה הגיע עם משפחתו, לרבות אחותו הקטנה מרים, לרומניה בניסיון להתחיללעלות בחייםלארץ חדשיםישראל. ברומניה הוא היה פעיל בתנועת [[הנוער הציוני]]. בדצמבר [[1947]] [[העפלה|העפיל לארץ ישראל]] בספינת המעפילים "[[קיבוץ גלויות (אוניית מעפילים)|קיבוץ גלויות (פאן יורק)]]"{{הערה|1=[http://maapilim.org.il/ShowMaapil/37115/51215 באתר על מחנה עתלית ושל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל]}} ונכלא על ידי [[תקופת המנדט|השלטון הבריטי]] ב[[מחנות המעצר בקפריסין]]. במרץ [[1948]] שוחרר מהמעצר והגיע לישראל. הוא התחנך ב[[כפר הילדים והנוער ויצו קנדה הדסים|כפר הילדים והנוער הדסים]], התגייס ל[[צה"ל]], שרת שירות סדיר בגדוד 13 של [[חטיבת גולני]], הדריך בבית הספר למ"כים של החטיבה ולחם ב[[מלחמת סיני]], [[מלחמת ששת הימים]], [[מלחמת יום הכיפורים]] ו[[מלחמת לבנון הראשונה|מבצע שלום הגליל]]. התקבל ל[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], שם סיים תואר ראשון במדעי הרוח ובחינוך, תואר שני בחוג ליהדות זמננו בהצטיינות (1970) ותואר [[דוקטור לפילוסופיה]].
 
===הקריירה האקדמית והספרותית===
שורה 21:
ספרו "כנפי הניצחון" משנת 1966 עוסק בתולדות [[חיל האוויר הישראלי]], שחן זכה עליו ב[[פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר]]. ספרו השני בנושא [[היסטוריה צבאית]] - "מבצע כדור הרעם" (1993), הוא אחד הספרים המוסמכים והמקיפים על אירועי [[מבצע אנטבה]] ותהליך הבשלתו. בין היתר קובע בו שחן כי גיבור המבצע היה [[דן שומרון]], לא רק בשל היותו מפקד המבצע אלא הודות לאישיותו, מנהיגותו והביטחון שנסך סביבו.
 
בשנת 1988 פרסם את ספרו "בכפור הלוהט: גיטאות טרנסניסטריה", שמציג מחקר מקיף אודות שואת יהודי טרנסניסטריה, שהביא לראשונה להכרה מימסדית בכך שמספר הנרצחים במקום הגיע ל-400 אלף יהודים, בניגוד להערכות קודמות שהוזנו בין היתר על ידי ממשלת רומניה לפיהן נהרגו במחנות בין 35,000 ל-70,000 יהודים בלבד. הספר זכה בפרסים: "יעקב פיכמן, לספרות ולאמנות ובפרס "שרה וחיים ינקולוביץ".
 
בסדרת ה[[ספרות ילדים ונוער בישראל|רומנים לבני הנוער]] שלו, "עלילות גבורה ומסתורין", מוצג בין היתר נושא השואה באופן שאינו גורם לרתיעה ולחרדה, דרך הרפתקאותיהם של קבוצת ילדים [[יהדות רומניה|רומנים]] [[ניצולי השואה]] אשר יוצאים למסע עלייה לארץ. במסגרת הסדרה יצאו לאור ארבעה ספרים: "חבורת הרפאים", "ספינה ללא תורן", "הצילו את המפקד!" ו"המשימה בוצעה". בספרו "זה סיני" משנת 2011 מציג שחן את מסלול [[נדודי בני ישראל במדבר]], וטוען בין היתר כי בניגוד לתפיסה המקובלת, בני ישראל לא עברו דרך [[חצי האי סיני]] אלא דרך [[אפריקה]].
 
שחן כיהן במשך עשרים שנה כ[[מפקח (חינוך)|מפקח]] על המכללות ב[[משרד החינוך]] וכמזכיר [[פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים]] ו[[פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים]]. בנוסף נמנה בין מייסדיו ומנהליו של האגף לחינוך ולתרבות בדימונה, וכיהן כמנהל בית הספר המקיף [[אורט ישראל|אורט]] ב[[לוד]]. כמו כן שימש כמרצה להיסטוריה צבאית ב[[אוניברסיטת אריאל]]. נשוי לרבקה, אב ליאיר, נילי ותהילה וסבא לנכדים. מתגורר ב[[בית יהושע]].
 
==ספריו==