פרדס חנה-כרכור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: קישורים פנימיים |
←האיחוד: ניסוח |
||
שורה 116:
עוד ב[[שנות ה-50]] עלה הרעיון לאחד את פרדס חנה וכרכור, אולם אז חדלו מלדון ברעיון מכיוון שבפרדס חנה המפלגה שזכתה למרבית הקולות בבחירות הייתה [[מפא"י]], בעוד שבכרכור "שלטה" [[מפ"ם]]. לאחר שבבחירות ב-1959 גברה מפא"י גם בכרכור, החל הרעיון לאחד את הרשויות לתפוס מהלכים{{הערה|{{מעריב||2 רשויות מוניציפליות לבתים הנוגעים זה בזה|1961/01/17|00600}}}}.
רעיון האיחוד עלה בתחילת 1962 ביוזמת [[משרד הפנים]] שפעל לצמצום מספר הרשויות ב[[ישראל]]{{הערה|{{דבר||משרד הפנים לא יתחשב|1962/01/25|00604}}}}. אולם לאור התנגדות של ותיקי כרכור{{הערה|{{מעריב||ותיקי כרכור מתנגדים למיזוג|1962/01/24|00902}}}}, באפריל 1962 הצביעה מועצת כרכור נגד הצעת משרד הפנים לאחד את פרדס חנה עם כרכור{{הערה|{{חרות||כרכור לא תתאחד עם פרדס חנה|1962/04/29|00411}}}} והאיחוד לא יצא אל הפועל{{הערה|{{דבר|ישראל שיוו|איחוד כרכור ופרדס־חנה|1962/06/14|00304}}}}.
הנושא הועלו שוב על ידי משרד הפנים{{הערה|{{דבר||מיזוג פרדס חנה וכרכור|1967/10/16|00500}}}} בשנת 1967 ובשנת תשכ"ט- 1969 ביוזמת "מרכז השלטון המקומי" אוחדו שתי מושבות והפכו ליישוב אחד, פרדס חנה כרכור{{הערה|{{מעריב||המושבות פרדס חנה וכרכור אוחדו אתמול ליישוב אחד|1969/08/06|00721}}}}. העיכובים בהתפתחותה של כרכור, עילת האיחוד, נבעו מאופייה המיוחד של ההתיישבות. לאורך כל שנותיו סבל חלום כרכור משלושה מכשולים עיקריים: מחסור במים, בעיות ביטחון חמורות מצד הבדואים, והתיישבות דלילה – המתיישבים היהודים מאנגליה לא הגיעו בקצב הרצוי, והנחלות נשארו ריקות. כרכור עלתה על דרך המלך כאשר נכנסו הקרן הקיימת ו[[קרן היסוד]], והחלקות נמכרו לאנשים שהיו מוכנים להתיישב מיד במקום, לעבד את האדמה ולהפיק ממנה תנובה. פרדס חנה, לעומת זאת, הוקמה על ידי פיק"א לאחר עבודות תכנון מדוקדקות. גרעין המתיישבים הראשון נבחר בקפידה מבין בני הארץ, שברשותם היה גם ידע חקלאי וגם סכום כסף מסוים אותו שאפו להשקיע בהקמת משק חקלאי בארץ ישראל. כל מתיישב קיבל בית קטן, משק עזר ופרדס. גודל הנחלה נקבע על פי סכום הכסף שהושקע.
| |||