שיחה:רובע חזקיהו – הבדלי גרסאות

:יש מקומות בעולם ובכלל זה חברון שכל דבר קטן הוא גדול. לכן יש לא מעט ערכים על בתים בחברון. ולכן יש לנו כבר שלושה ערכים על [[:קטגוריה:היישוב היהודי בחברון: שכונות]] שאם אינני טועה אינם גדולים יותר מהשכונה המדוברת (מלבד שכונת אברהם אבינו) ולפחות לא כפי שאמורה להיות (כמו כן לעיתים אנו כותבים גם על רקע של מיזם עתידי כך שאפילו לאי התקיימותו לבסוף של מיזם מסיבות שיש לאזכר יש לעיתים עילה לחשיבות)

:נשאלה השאלה למה לא לאחד את זה לערך על [[קהילת חב"ד בחברון]] ? זו הצעה שגויה מאחר וקהילת חב"ד זו ישות שאיננה קיימת במקום הנידון אלא הייתה קיימת בעבר וכללה את המקום. כיום מי שגרים ועתידים לגור במקום באופן כללי אינם מחב"ד אלא מהציונות הדתית. אי אפשר לתאר את ההיסטוריה של קהילת חבד חברון לפי מה שקורה בשטח הנידון שבו הם נעדרים ממנו כקהילה מזה דורות.

:לדוגמא במקרה הנידון ע"פ דוח בצלם, יש התייחסות למידע מקדים ל-2018 כך: {{ציטוטון|...הבסיס הוקם על שטח ששימש בעבר כתחנת האוטובוסים המרכזית של חברון ונתפס "לצרכים צבאיים" ב-1983 .ב-1991 אישר הרמטכ"ל דאז, אהוד ברק, את מגוריהן של שש משפחות מתנחלים בתוך הבסיס, לאחר שכבר התגוררו במקום במשך כמה חודשים. ב-2016 העביר הצבא חלק משטח הבסיס למשרד השיכון, שתכנן את השכונה החדשה. בדיון בתוכנית, שהתקיים בוועדת המשנה לתכנון ורישוי של מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי באוקטובר 2017 ,הוכרע שלפלסטינים אין זכויות מוגנות בשטח זה...}}

:מי שלקחו חלק בתהליך והעילות שבגינן דברים נעשו משמשות בערכים מסוג זה כתוכן בעל חשיבות.

:כי המקומות הללו משמשים מוקד למחלוקת פנים ישראלית ומול האוכלסייה הערבית וכן בזירה הביןלאומית. בפרט כשמדובר בבניה כה גדולה באופן יחסי בהגדלת היישוב במבנים ואנשים.

:לסיכום לאור הזיקה בין המקום הן להיסטוריה קרובה בעלת חשיבות וענין ציבורי, והן להיסטוריה הרחוקה שיש לה בפני עצמה חשיבות ולאור הניתוח הנ"ל אני סבור שיש חשיבות לערך במובן שלגיטימי לכתוב עליו במצבת הערכים המתארים את היישוב היהודי בחברון על אתריו וההיסטוריה שלו.