תקבולת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 29766653 של 80.246.130.207 (שיחה), שחזור
קידוד קישורים
שורה 1:
{{חלונית
|כותרת= תקבולת
|ניקוד=כן
|מקור=[http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t2619.htm#2 תהילים, פרק י"ט, פסוקים ב'-ד']
|רוחב=300px
|תוכן =<poem>הַשָּׁמַיִם, מְסַפְּרִים כְּבוֹד-אֵל / וּמַעֲשֵׂה יָדָיו, מַגִּיד הָרָקִיעַ.
יוֹם לְיוֹם, יַבִּיעַ אֹמֶר / וְלַיְלָה לְּלַיְלָה, יְחַוֶּה-דָּעַת.
אֵין-אֹמֶר, וְאֵין דְּבָרִים / בְּלִי, נִשְׁמָע קוֹלָם.
</poem>
}}
'''תִּקְבּוֹלֶת''' (בלועזית: '''פָּרָלֶלִיזְם''') היא [[אמצעי ספרותי]] שרווח במיוחד בשירת ה[[מקרא]], אך קיים לעיתים גם ב[[פרוזה]] המקראית, ב[[שירת ימי הביניים של יהדות ספרד|שירת ימי הביניים]] ו[[העת החדשה|בעת החדשה]]. שתי צלעות המקבילות זו לזו, בתוכן, בהטעמה, ב[[מקצב]], בתבנית ה[[תחביר|תחבירית]]ית או בחומר ה[[סמנטיקה|סמנטי]] (לא כל תקבולת מתאימה בכל הקריטריונים הללו) - מכונות תקבולת. אברי התקבולת יכולים להיות שווים או שונים בגודלם או בצורתם, וההתקשרות יכולה לבוא על פי עקרונות שונים ואף על פי ניגודים.{{הערה|[[בנימין הרשב]], "מקצבי המקרא", בספרו '''תולדות הצורות של השירה העברית מן התנ"ך עד המודרניזם''', אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ח, עמ' 27–40; וראו גם: מנחם זהרי, '''נתיבות בשירה המקראית''', [[הוצאת כרמל|כרמל]], 1933.}}
 
מטרת התקבולת היא חזרה על הנושא ב[[מילים נרדפות]], שונות ופעמים רבות [[לשון ציורית|ציוריות]] במיוחד, כדי להטמיע אותו בלב השומעים, וכדי לעטר את השיר או המבע באמצעים צורניים המייפים את הטקסט ומקלים על קליטתו.
שורה 18:
=== תקבולת נרדפת ===
צורת התקבולת הרווחת ביותר היא זו שבה מקבילות וחופפות שתי צלעות/איברים בשיר, מבחינת התוכן, הצורה והמקצב.{{הערה|כך, בפסוק א' ב[[שירת האזינו]] ([[ספר דברים|דברים]] [[S:דברים לב|לב]]) קיימת התאמה סמנטית ומקצבית בין שתי הצלעות, מתוך שוני במבנה התחבירי. ראו: [[פרנק פולק]], '''הסיפור במקרא: בחינות בעיצוב ובאמנות,''' [[מוסד ביאליק]], 1994, עמ' 485.}}
{{ציטוט|שורות=כן|מקור={{תנ"ך|דברים|לב|א|ב}}|מירכאות=כן|תוכן=הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה / וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי.
יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי / תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי, 
כִּשְׂעִירִם עֲלֵי-דֶשֶׁא / וְכִרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב.}} 
{{ציטוט|שורות=כן|מקור={{תנ"ך|בראשית|ד|כג}}|מירכאות=כן|תוכן=עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי / נְשֵׁי לֶמֶךְ, הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי:
כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי / וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי.}}
{{ציטוט|שורות=כן|מקור=[[שלמה אבן גבירול]] / מליצתי בדאגתי|מירכאות=כן|תוכן=מְלִיצָתִי בְּדַאְגָתִי הֲדוּפָה /
שורה 28:
===תקבולת ניגודית===
שני אברי התקבולת מביעים דבר והיפוכו
{{ציטוט|שורות=כן|מקור={{תנ"ך|ישעיהו|סה|יג}}|מירכאות=כן|תוכן=הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ / וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ
הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׁתּוּ / וְאַתֶּם תִּצְמָאוּ
הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׂמָחוּ / וְאַתֶּם תֵּבֹשׁוּ }}
{{ציטוט|שורות=כן|מקור={{תנ"ך|משלי|י|א}}|מירכאות=כן|תוכן=בֵּן חָכָם, יְשַׂמַּח-אָב / וּבֵן כְּסִיל, תּוּגַת אִמּוֹ }}
שורה 35:
===תקבולת משלימה===
האיברים משלימים זה את זה
{{ציטוט|שורות=כן|מקור={{תנ"ך|תהילים|יט|ח}}|מירכאות=כן|תוכן=תּוֹרַת ה' תְּמִימָה / מְשִׁיבַת נָפֶשׁ
עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה / מַחְכִּימַת פֶּתִי}}
{{ציטוט|שורות=כן|מקור=[[אברהם שלונסקי]] / הרי את|מירכאות=כן|תוכן=הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּדֶשֶׁא
שורה 46:
התפתחות הנושא באיברים
{{ציטוט|שורות=כן|מקור={{תנ"ך|תהילים|צג|ג}}|מירכאות=כן|תוכן=נָשְׂאוּ נְהָרוֹת, ה' /
נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם /
יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם
}}
שורה 52:
===תקבולת מוצלבת/מצטלבת (כִיאַסְטית)===
{{ערך מורחב|תקבולת מוצלבת}}
סדר המילים המקבילות הפוך בשתי הצלעות.
{{ציטוט|מקור={{תנ"ך|בראשית|ט|ו}}|מירכאות=כן|תוכן=שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם / בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ}}
 
שורה 68:
==קישורים חיצוניים==
* [http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12766 תקבולת באתר מקראנט] - [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]
* [[האוניברסיטה הפתוחה]], [https://books.google.co.il/books?id=PyRRS4SH3oEC&pg=PA103&lpg=PA103&dq=%D7%AA%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%AAתקבולת+%D7%A0%D7%A8%D7%93%D7%A4%D7%AAנרדפת+%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94יחידה+8&source=bl&ots=uUNjjdSFk7&sig=5bdZk43b-bb4ZS4tYNX3JlAmll8&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwjQ1u דפוסי השירה המקראית]
* בת-שבע ברוש, [http://mikranet.cet.ac.il/mikradidact/pages/printitem.asp?item=7591 הוראת התקבולת בשירה המקראית], משרד החינוך
* {{בריטניקה}}