קידושין שאין מסורין לביאה – הבדלי גרסאות

 

== הצורה המקובלת ==

בדין קידושין שאין מסורין לביאה נחלקו [[אביי]] ו[[רבא]]{{הערה|{{בבלי|קידושין|נב|א}}}}: אביי סבור כי הקידושין יש להם תוקף של קידושין, ולעומתו סבור רבא כי אין לקידושין כל תוקף. שיטתו לקוחה מ[[סברא]] שהסביר לו האמורא [[בר אהינא]], ולפיה מהפסוק {{ציטוטון|כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ}}{{הערה|{{תנ"ך|דברים|כד|א}}.}} משמע שדווקא קידושין שמסורים ל"בעלה" נחשבות לקידושין, ואם לא אין קידושין אלו נכללות בפרשת "כי יקח איש אשה" שהיא המקור היחיד לקנייני הקידושין.

 

 

==סברת הדין==

האחרונים מתלבטים בהגדרת [[חלות]] הקידושין כאשר אדם מקדש אחת משתי נשים, אם הקידושין חלין על אחת מהנשים אלא שלא ידוע לנו איזו מהן, או שחל דין ספק על שניהן. לפי האפשרות הראשונה נשאלת השאלה למה שיחולו קידושין על אחת מהן, כאשר לא המקדש ולא המקודשת יודעים איזו מהן קידש, ומצד מעשה הקידושין אין שום השפעה על הקידושין של אחת מהם יותר מהשנייה. רבי [[שמעון יהודה שקופ]] סובר מכוח קושיא זו כצד השני, ומסיק כי חל דין וחלות ספק על שניהן. לעומת זאת, [[מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)|הצמח צדק]] סבור כי אכן חל דין ספק על שניהן, ובפרט שאנו פוסקים אין [[ברירה (הלכה)|ברירה]], ואם כן לא שייך לעולם שאחת מהן תהיה מקודשת, כי גם אם הוא יאמר אחר כך שהתכוון לאחת מהן לא יבוררו הקידושין על אותה אשה, אבל זהו דווקא כאשר שייך לקדש את שתיהן, אז שייך שהקידושין יחולו במעורב על שתיהן, אבל באופן שלא ייתכנו קידושין על שתיהן, כמו באשה ובתה או בשתי אחיות, לא חלים על הקידושין על שתיהן מספק, ורק אחת מהן מקודשת.

 

 

==קישורים חיצוניים==