נוגה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שיניתי את השם ונוס לנוגה, כדי לשמור על עקביות עם שאר הערך תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית iOS |
החלפת קישורים חיצוניים בתבנית, אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 69:
העננים הסמיכים המכסים את נוגה אינם מאפשרים לראות את פניו. בגלל קרבתו לשמש, החום הרב גרם להתאיידות כל הגזים שעל פניו אל ה[[אטמוספירה]] ומנע בכך היווצרות אוקיינוסים וימים. ה[[גשושית]] [[מגלן (גשושית)|מגלן]] הראתה שמרבית פני השטח של נוגה הם מישורים גדולים שחלק מהם מתנשאים לגובה של מספר ק"מ.
מכדור הארץ רואים פעמיים ביום את כוכב נוגה, ב[[דמדומים|דמדומי הערב והבוקר]], דבר שהטעה במשך שנים רבות את הקדמונים, כמו [[יוון הקלאסית|היוונים]], להסיק כי נוגה למעשה הוא שני כוכבים{{הערה|{{
==מקור השם==
כוכב נוגה מוזכר כבר ב[[תלמוד הבבלי]]
היוונים קראו לכוכב על שם אלת האהבה והיופי, [[אפרודיטה]] (Ἀφροδίτη), שאותה ירשה [[ונוס]] (Venus) הרומאית, וזהו שמו הנפוץ של הכוכב ברחבי העולם.
שורה 137:
===מארינר===
*'''[[מארינר 1]]''' - שוגרה אל נוגה ב־[[22 ביולי]] [[1962]], אך הושמדה בזמן השיגור. נשאה מספר מכשירי מדידה, אך לא נשאה ציוד צילום.
*'''[[מארינר 2]]''' - שוגרה ב־[[27 באוגוסט]] [[1962]], וחלפה על פני נוגה ב־[[14 בדצמבר]] באותה שנה. היא הייתה זהה בהרכבה למארינר 1, ולטענת נאס"א
:מארינר 2 חשפה לראשונה, בעזרת גלי [[מיקרוגל|מיקרו]] ומכשירי מדידה שהתמקדו בקרינה [[תת-אדום|תת־אדומה]], שקצות העננים של נוגה הם אמנם קרירים אך הטמפרטורה על פני השטח היא לפחות 425°C. גילוי זה ביטל את התקווה שיש סיכוי לקיום חיים על נוגה.
:מחקרה של מארינר 2 נתן מושג טוב יותר לגבי מסתו של כוכב הלכת אך נכשל בניסיון לגלות [[שדה מגנטי]] או [[חגורות ואן אלן|חגורות קרינה]].
שורה 156:
=== חיים על נוגה ===
מחקר החיים על פני נוגה זכה לתשומת לב מדעית וציבורית רבה, בשל האמונה הרווחת בעבר כי יש עליו חיים לאור קרבתו ודמיונו היחסי לכדור־הארץ. לאחר שחמש חלליות רוסיות ושלוש חלליות אמריקניות צפו בנוגה, כששתי חלליות רוסיות נחתו בהצלחה על פניו ולאחר מחקרים באמצעות [[מכ"ם]] ו[[טלסקופ רדיו]], נודע בבירור שפני השטח של נוגה הם מקום שאינו מאפשר קיום חיים, ודאי לא כאלה המוכרים למדע. עם זאת, בשנים האחרונות מתחזקות טענות (שהוצגו לראשונה כבר ב־1963) לפיהן גופים זעירים שהתגלו באחת השכבות באטמוספירה של נוגה הם יצורים חיים בדמות בקטריות. במאמר הראשון שהעלה את התאוריה נאמר {{ציטוטון|תנאי השטח של נוגה הופכים את האפשרות שיש חיים שם לבלתי־סבירה, אבל העננים של נוגה הם סיפור אחר לגמרי. מים, פחמן דו־חמצני ואור שמש – התנאים ההכרחיים לפוטוסינתזה – שופעים בקרבת העננים.}} יותר מזה, ספיגת האור של החלקיקים המדוברים שבענני נוגה כמעט זהה (או לכל הפחות, דומה יותר משאר האפשרויות שנבחנו לאורך השנים) לספיגת האור של המיקרואורגניזמים החיים בעננים של כדור הארץ, ונראה שגם גודלם דומה מאוד
במחקר משנת [[2020]] התגלה גז מסוג [[פוספין]] באטמפוספירה של נוגה, בגובה של בין 48 ל-60 ק"מ מעל פני הקרקע, דבר אשר יכול להעיד על קיומם של חיים
==נוגה במיתולוגיה ובתרבות==
שורה 174:
בהקשר לכך, מקובל לפרש את ההתייחסויות הבאות מה[[תנ"ך]] לכוכב נוגה: '''איילת השחר''' ({{תנ"ך|תהילים|כב|א|קצר=כן}}) ו'''[[הילל בן שחר]]''' ({{תנ"ך|ישעיהו|יד|יב|קצר=כן}}).
במסכת שבת דף קנו עמוד א' נאמר: {{ציטוטון|האי מאן דבכוכב נוגה יהי גבר עתיר וזנאי. יהי מאי טעמא? משום דאיתיליד ביה נורא.}}{{הערה|מי שנולד בשעה שבה שולט כוכב נוגה (על פי המחזוריות של שבעת כוכבי הלכת כמו שכותב שם רש"י) יהיה אדם עשיר וזנאי (נואף) מדוע? מכיוון ששולט בו היצר כתנור כמו שנוגה עטוף באש.}}
עם התפתחות [[התרבות ההלניסטית]], שני הכוכבים זוהו מבחינה פיזית כגרם שמים אחד, אך עדיין יוחסו לו שתי [[פרסוניפיקציה|פרסוניפיקציות]] אליליות - '''פוספורוס''' תורגם ל־Lucifer ה[[לטינית|לטיני]] (מילולית "נושא אור"), ו'''הספרוס''' היווני תורגם ל־Vesper.
| |||