המתחם הצרפתי בירושלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shizzio (שיחה | תרומות)
Shizzio (שיחה | תרומות)
שורה 93:
לאחר כיבוש ירושלים על ידי הבריטים ב-1917, חזרו הנזירים האסומפסיוניסטים לאכסניה. ב[[מלחמת העולם השנייה]] הופקע המנזר בידי הצבא הבריטי, שהחזיק בו עד [[מלחמת העצמאות]].
 
לאחר עזיבת הבריטים את ירושלים, היהודים והערבים כאחד המתינו כדי להשתלט עליו, וזאת בשל חשיבותו הצבאית, בהיותו ממוקם בנקודה גבוהה, שחולשת על הסביבה. כנופיות של עיראקים ומתנדבים ערבים מ[[צפון אפריקה]] פרצו למנזר והחלו משתלטים על אגפיו, אך במאי 1948, השתלטו עליו לוחמי הלח"י לראשונה כחלק מ[[מבצע קלשון]], שנועד לתפוס את מעוזי הבריטים בירושלים מיד עם עזיבתם, נכבשה אכסניית נוטרדאם (במסגרת תוכנית "'''קלשון מרכז'''"). יחידה של ה[[אצ"ל]] ניסתה לפרוץ לעיר העתיקה דרך השער החדש. לאחר שלוחמיה הגיעו לאזור [[כיכר צה"ל]], הם נלכדו באש שנורתה ודרך נסיגתם נחסמה. [[פלוגת יהונתן]] של ה[[גדנ"ע]] וכוחות [[חטיבת עציוני]] של [[ההגנה]], חשו לעזרתם, בקרב הקצר שהתנהל בחצר המנזר ברחו הערבים והמנזר נפל. טור של [[הלגיון הירדני]] שביקש להשתלט עליו מחדש ודרך הרחובות יפו ושבטי ישראל, עליהם המנזר חולש, לפרוץ לשכונות היהודיות של [[ירושלים המערבית]], הסתער על המנזר. בקבוק תבערה שהשליך נער בן 16 מהקומה השנייה, הצית את המשוריין הראשון וחסם את התקדמות הטור, שנתקל באש חזקה ופתח במנוסה.{{הערה|שם=מוריס|בני מוריס, '''1948 המלחמה הערבית-ישראלית הראשונה''', עמוד 185}}{{הערה|{{הצופה||מגעי החומה בלמו את הסתערות הלגיון|1948/05/25|00111}}}}. אולם לפי התמונה המפורסמת שצולמה לאחר מלחמת ששת הימים, המשורין היה רחוק מחזית המנזר . כמו כן, פוצץ חלק מהאגף המזרחי כדי שההריסות יחסמו את הרחוב ואת התקדמות הלגיון.{{הערה|שם=נוטרדאםשלנו|}}
{{הפניה לערך מורחב|קרב נוטרדאם בירושלים}}