אודין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
MissPashush (שיחה | תרומות)
מ קישורים פנימיים, הגהה
שורה 20:
המיתולוגיה מכפיפה אותו לאל [[טויסטו]]{{אנ|Tuisto}}, ישות [[פרוטו-גרמאנית]] ש[[טקיטוס]] כתב עליה בחיבורו [[גרמאניה]] וכן מציבה לצידו את אבי הענקים - [[יימיר]].
 
אשתו של אודין היא [[פריג]], אך הוא גם בעל את [[יורד (מיתולוגיה נורדית)|יורד]] ו[[רינד]]. מקורות שונים מזכירים צאצאים רבים, אך התמונה לא תמיד מלאה או אחידה. עובדה זו יכולה להתפרש כקיומן של מספר מסורות שונות, או לחלופין להצביע על כך שלא הייתה מסורת בנושאים מסוימים. האל [[בלדר|בַלדֵר]] (מאשתו פְריג), האל [[תור (אל)|תוֹר]] (מהאנשת האדמה יוֹרד), וידאר ו-וַאלי (מה[[ענק נורדי|ענקית]] רינד) מוזכרים כצאצאיו של אודין במקורות רבים<!-- שתי האדות, שירים סקלדים, גסטה דנורום, למצוא את כל המופעים המדויקים-->. התמונה פחות ברורה עבור [[היימדאל]], האל השומר על [[אסגארד]], בְראגי המשורר, והאל העיוור [[הוד (אל)|הוֹד]]. עובדת היותם בניו של אודין מוזכרת רק באֵדה הפרוזאית המאוחרת{{הערה|האדה הפואטית, הימיסקיבתה - "השיר של הימיר", בתים 8, 10 ו-13. ראו [http://www.sacred-texts.com/neu/poe/poe09.htm תרגום לאנגלית]}}. האל [[טיר]] הוא דוגמה לחוסר עקביות במקורות. לטענת [[אדה פרוזאית|האדה הפרוזאית]], טיר היה בנו של אודין{{הערה|האדה הפרוזאית, סקאלדסקאפארמאל, "שפת השירה", קטע 9. ראו [http://www.sacred-texts.com/neu/pre/pre05.htm תרגום לאנגלית]}}, אולם טענה זו אינה נתמכת על ידי [[אדה פואטית|האדה הפואטית]], שלפיה היה טיר בנו של הענק הימיר{{הערה|האדה הפואטית, הימיסקיבתה - "השיר של הימיר", בית 5. ראו [http://www.sacred-texts.com/neu/poe/poe09.htm תרגום לאנגלית]}}.
 
===רכושו של אודין===
שורה 78:
[[קובץ:Georg von Rosen - Oden som vandringsman, 1886 (Odin, the Wanderer).jpg|שמאל|ממוזער|150px|אודין בדמות הנווד בעל העין האחת, 1886 מאת [[גאורג וון רוזן]]]]
[[קובץ:Processed SAM mjodr.jpg|שמאל|ממוזער|150px|אודין שופך חלק מ[[תמד]] ההשראה על עולם בני האדם]]
סיפורים רבים אודות אודין מוקדשים לתיאור מאמציו לזכות בידע ובעצות, לפעמים תוך מוכנות להקרבה. מספר סיפורים כתובים בצורת שיחה והמידע המועבר לקורא חשוב יותר מהעלילה עצמה. ב"בלדה של ואתְרוּתְניר" מגיע אודין, מחופש, להיכלו של הענק ואתרותניר ("חזק בחידות") ומציג את עצמו כאדם ששמו גַנְגְרַת ("משיג עצות"). הענק מזמין את אודין להוכיח את חוכמתו בתחרות חידות שעליה יהמרו שניהם בראשיהם. לאחר שיחה ממושכת, שבמהלכה נגלה לקורא מידע רב, נשאל הענק "מה לחש אודין באוזנו של בנו לפני שהובל לשריפה?". השאלה מתייחסת לבנו [[בלדרבאלדר]], אשר נרצח על ידי האל [[הוד (אל)|הוד]] (ראו סיפור מפורט בערך על [[ראגנארוק]]) ונשרף בתוך ספינה בצורה טקסית. הענק מבין כי רק אודין בעצמו יוכל לדעת את התשובה לשאלה זו ומודה כי אודין אכן חכם יותר{{הערה|בלדה מתוך האדה הפואטית, ראו [http://www.sacred-texts.com/neu/poe/poe05.htm תרגום לאנגלית]}}.
 
הבלדה של גְרימניר מספרת על ויכוח של אודין עם אשתו [[פריג]] בנוגע למלך מסוים שעליו הוא פרש את חסותו. פריג טוענת כי המלך רשע ומענה את אורחיו ואודין יוצא לבדוק את הטענה. מחופש כהרגלו, אודין מציג את עצמו למלך כאדם בשם גרימניר ("חובש ה[[ברדס]]"), אולם מסרב לספר דבר על עצמו. המלך מחליט לענות אותו כדי להכריחו לדבר ואודין נקשר בין שתי להבות. אַגְנַר, בנו של המלך, לא מסכים עם מעשי אביו ומציע לאודין משקה. על נדיבות זו, מעביר אודין לנסיך מידע רב על האלים והעולם. בסופו של הסיפור, מגלה המלך כי הוא מענה את אבי האלים ומנסה לחלצו מהאש. אולם, [[חרב]]ו קופצת מנדנה והוא נופל עליה. לאחר מכן מולך בנו אגנר שנים רבות{{הערה|בלדה מתוך האדה הפואטית, ראו [http://www.sacred-texts.com/neu/poe/poe06.htm תרגום לאנגלית]}}.