עמיות יהודית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הפניות: תקלדה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
הגדרתו של קפלן את ה[[יהדות]] כ"ציוויליזציה דתית מתפתחת" מאירה את הבנתו של מרכזיותו של העם בדת היהודית. תיאור היהדות כציוויליזציה דתית מדגיש את הרעיון שעם ישראל חיפש "לגרום לחוויה הקולקטיבית [שלו] להניב משמעות להעשרת חייו של היהודי האינדיבידואלי ולגדולה הרוחנית של העם היהודי." ההגדרה כציוויליזציה מאפשרת ליהדות לקבל את עקרונות האחדות בגיוון והמשכיות בשינוי. זוהי תזכורת כי היהדות מורכבת מהרבה שלא ניתן להכניס לקטגוריה של הדת בעידן המודרני, "פרדוקסלי ככל שזה נשמע, התחדשותו הרוחנית של עם ישראל דורשת שהדת תחדל להיות עיסוקה היחיד".<ref>Mordecai M. Kaplan, ''Judaism as a Civilization'', New York: Macmillan, 1934, p.345</ref> במובן זה שהקיום קודם למהות והחיים מקבלים עדיפות על פני המחשבה, היהדות קיימת למען העם היהודי ולא העם היהודי קיים למען היהדות. מטרתו של קפלן בפיתוח רעיון ''העמיות היהודית'' הייתה ליצור חזון רחב מספיק בכדי לכלול את כל מי שהזדהה כיהודי ללא קשר לגישות אינדיבידואליות לזהות זו.<ref>Peoplehood Now, p.13</ref>
מאז שנת 2000, ארגונים יהודיים גדולים אימצו את מושג העמיות וההתעניינות האינטלקטואלית בנושא גברה. ארגונים גדולים כמו [[מכון שלום הרטמן]], הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, הפדרציה של JFNA ניו יורק, [[הסוכנות היהודית]], [[משרד החינוך]]{{הערה|1=נגה כוכבי, [https://jpeoplehood.org/wp-content/uploads/2019/04/peoplehoodHeb24_webNEW.pdf#page=19 חלון אל השדה], שלומי רביד (עורך), '''חינוך לעמיות בישראל – מחזון למעשה''', דפי עמיות 24, אפריל 2019, עמ' 17–21}}, [[בית התפוצות]], [[קרן אבי חי]], [[הוועד היהודי-האמריקאי|הוועד היהודי האמריקני]], [[מועצת תנועות הנוער]] וארגונים קטנים אחרים מציגים את העמיות היהודית כעיקרון מרכזי בארגוניהם או יוזמים תוכניות ברמה גבוהה תוך התמקדות מפורשת בה.<ref>''A Framework for Strategic Thinking about Jewish Peoplehood,'' p. 4</ref>
=== הדיון ===
| |||