הליטורגיה הקדושה – הבדלי גרסאות

'''הליטורגיה הקדושה''' (ב[[יוונית]]: '''Θεία Λειτουργία''') היא שמו של טקס ה[[אוכריסטיה]] כפי שהוא מתנהל ב[[פולחן ביזנטי|מנהג ביזנטיון]], המשמש את [[הכנסייה האורתודוקסית]] המזרחית ורבות מהכנסיות ה[[אוניאטי]]ות. היא מקבילה ל[[מיסה]] בכנסייה הקתולית הלטינית וכנסיות מערביות אחרות. כמותה, הטקס בנוי על בציעת [[לחם הקודש]] לשם האכלת המשתתפים וגמיעה סמלית מה[[יין]]. על פי האמונה הנוצרית, הלחם והיין הופכים לבשרו ולדמו של ישו, אף על פי שלא משתנה צורתם, ב[[טרנסובסטנציאציה]]. הטקס מאזכר את [[הסעודה האחרונה]] של ישו ותלמידיו, מפיצי בשורתו.

האזכור הקדום ביותר של הסעודה האחרונה מופיע ככל הנראה בתוך "[[האיגרת הראשונה אל הקורינתים]]", בדבריו של [[פאולוס]]: "כִּי־כֵן קִבַּלְתִּי אֲנִי מִן־הָאָדוֹן וּמָסַרְתִּי לָכֶם כִּי הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ בַּלַּיְלָה אֲשֶׁר־נִמְסַר בּוֹ לָקַח אֶת־הַלָּחֶם׃ וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיֹּאמַר קְחוּ אִכְלוּ זֶה גוּפִי הַנִּבְצָע בַּעַדְכֶם עֲשׂוֹּ־זֹאת לְזִכְרִי" (האיגרת הראשונה אל הקורינתים, פרק 11, פסוקים 24-2323–24).