|
|
|
=== מלחמת העולם וסיום הקריירה ===
בגיל ארבע עשרה הפסיקה להופיע כדי שתוכל לסיים את הלימודים בגימנסיה, אך בשל המלחמה שפרצה, לעולם לא חזרה לרקוד. ב[[מלחמת העולם השנייה]] הוכנסה עם משפחתה ל[[גטו וילנה|לגטו וילנה]]. כל בני משפחתה, לרבות בעלה לו היתה נשואה רק חודשים ספורים נרצחו בשואה. לאחר חיסול הגטו הועברה דייכס [[קייזרוואלד|לקייזרוואלד]], מחנה עבודה לנשים ליד [[ריגה]]. [[נאצים|הנאצים]] ששמעו על עברה כרקדנית, פגעו ברגליה כך שלא תוכל לשוב ולרקוד. הקובץ ''לוחמת נשים'' שערך רפי ליבנה מכיל עדויות וסיפורים של 20 נשים שהיו במחנה ובהן גם עדותן של מוסייה דייכס ושל המשוררת רבקה באסמאן. הסיפורים מתארים לצד החיים הקשים גילויים של חברות, הקרבה, עזרה הדדית והתעקשות על שימור חיי רוח ויצירה. בין היתר עולה מהסיפורים כי דייכס הקימה 'בנק לחם' של איסוף מנת מזון נוספת מכל האסירות שיכלו להשיגו וחלוקתו לנצרכות ולחלשות כדי שיוכלו לשרוד.
=== אחרי המלחמה ===
|
