זליגמן בר – הבדלי גרסאות

זליגמן בר דגל בכך שהנוסחה הקדומה ביותר היא הנכונה והמדויקת ביותר, ולכן הוא מביא הרבה מקורות בדרך כלל. לעומת זאת, מסיבה לא ברורה לא אהב לשנות את הנוסחה שקבע [[רוו"ה]] לפניו בסידורים שפה ברורה ושפת אמת. אם דקדוק השפה סתר את הנוסח העתיק, ואפילו העתיק ביותר- הוא הלך כדעת [[יצחק סטנוב]] (ואולי עשה זאת כהמשך לדרכו של הרוו"ה) כמו במקרה של ברכת "שלא עשני גוי" הוא כותב:{{ציטוטון|ב[[מסכת מנחות|מנחות]] דף מ"ג ע"ב(והביאו [[הרי"ף]] ו[[הרא"ש]] בפרק ט' ד[[מסכת ברכות|ברכות]]) הנוסחא '''שעשני ישראל''', אמנם ב[[תוספתא]] ד[[מסכת ברכות|ברכות]] פרק ז' [[ר' יהודה]] אומר: ג' ברכות צריך אדם לברך בכל יום: שלא עשני גוי וכו' וכן גרסת [[רב עמרם גאון|רב עמרם]] ו[[הרמב"ם]] וה[[אבודרהם]] וה[[ארבעה טורים|טור]] '''וכן בכל סידורים ישנים''' וראה [[מגן אברהם|מ"א]] ל[[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] ס' ט"ו. אבל בעל "[[יצחק סטנוב|ויעתר יצחק]]" הרחיק תיבת "[[גוי]]" והעמיד במקומה "נכרי" '''ויפה תיקן''' כי אע"פ שהרגילו [[חז"ל]] לקרוא גוי לאיש אחר שאינו מ[[עם ישראל|ישראל]], וכמו שכתב [[דוד קמחירד"ק|הרד"ק]] בשרשים ערך גוי, מכל מקום(בכל זאת) בכל המקרא תבת גוי הוראתה כמו ''עם'' וגם לא יתכן להשתמש בה בדבור על איש אחד כאשר כבר העיר ה[[ראב"ע]] בפירושו ל[[שמות]] כ"א ח'.אבל נכרי היא המילה הנכונה אם הכוונה על איש זר שאינו מישראל, '''ואנחנו חובתינו לסדר תפלותינו בלשון ברורה.'''}} כאן אפשר לראות את השקפתו.