אברהם מנסנו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
הגהה, ניסוח, עריכה
שורה 1:
רבי '''אברהם מאנסנאומנסאנו''' [[1719]] – [[30 באוגוסט]] [[1781]], [[ת"פ]] – [[ט' באלול]] [[תקמ"א]]) היה מחכמי [[פאס]], מחבר פורה, [[דרשן]] ו[[איש אשכולות]].
 
==ביוגרפיה==
 
נולד בשנת [[ת"פ]] לערך{{הערה|משוער, ע"פ שנת נישואי אביו רבי יהונתן ב-תע"ח, ושנת נישואי אחיו הגדול רבי עמנואל ב-תצ"ב. רישום החתונות נמצא בפנקס פאס, כת"י ספריית חב"ד.}}, לאביו רבי [[יהונתן מנסנו]], בן למשפחת חכמים ועשירים בפאס. למד בישיבת רבי [[שמואל אלבז (רב - פאס)|שמואל אבן אלבז]], ואצל רבי [[חיים בן עטר]] - כששהה בפאס בשנת תצ"ז{{הערה|רחב"ע היה מכנהו 'תפוח', כי מנסנו בספרדית הוא עץ תפוח.}}.
 
זכהנחשב לשנילעשיר. שולחנות, ונחשב לעשיר,מקור בעיקרעושרו עקבהיה ירושהבירושה מאבותיו{{הערה|בכתובת אחיו ר' עמנואל, שבפנקס פאס כת"י חב"ד, מצויין כי בנדוניה 'כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות'.}}. בשנת [[תקט"ו]] ערערונטען עליוכנגדו מבניעל קהלו עלכך שאינו נותןמשלם [[מיסים]], וחכמיובעקבות העירזאת נקראו חכמי העיר להעיד שעיסוקו בכל היום בתורה בלבד, על מנת לפטור אותו ממסים כדין [[תלמיד חכם]]. להלן חלק מדבריהם:
 
{{ציטוט| תוכן=ובמשך הזמן הנזכר היה החכם הנזכר שקוד ללמד וללמד וידיו רב לו במלחמתה של תורה לחבר חיבורים כיד ה' הטובה עליו לא ימיש מתוך האהל זולת לסעוד ולקנות מה שיצטרך לו ולאנשי ביתו ואף אם היה בא אליו לבית המדרש שום אדם על איזה לא היה פונה מעסק התורה, ואפילו באותה שעה הספר נשאר לפניו פתוח עד שמדבר עמו בקצרה וחוזר ללימודו, ה' האמת במשך כל זמן הנזכר הלך החכם הנזכר פעמים שלש לפאס אלבאלי ולמכנאס יע"א. ומהם שביררו שלא ראו בעיר הזאת שקדן וזריז על לימודו כמוהו. ולא זו בלבד אלא שהוא מהנה ת"ח מנכסיו וחסד לאברהם כל ימיו במתן בסתר |מקור=מלכי רבנן ערך אברהם מנסנו}}
 
מכונה ב[[יחס הכתובות]] שביד זרעו: ''''{{ציטוטון|החכם השלם והכולל, חן ערכו ושבחיו מי ימלל, ענוותן כהלל, נחל נובע מקור חכמה ומוציא לאור כל תעלומה, פלפלא חריפא, טינרא תקיפא, ולכל בני ישראל היה אור''''}}{{הערה|בכתובה אחרת נוסף: 'לא פסיק פומיה מגירסיה'. ועוד בכתובה אחרת: 'מעיין המתגבר'.}}.
 
הוא ואחיו הגדול רבי עמנואל חידשו את בית הכנסת של זקנם רבי עמנואל הזקן, שנחרבמהחורבן שפקד אותו ברעב של שנת [[תצ"ח]]{{הבהרה}}. בבית כנסת זה היו י"ז [[ספר תורה|ספרי תורה]]{{הערה|תורת יקותיאל עמ' קעו.}}. עיקר ניהולו היה בידי אחיו הגדול רבי עמנואל, אותוולאחר מכן ירש אותו אחיו הקטן רבי חיים.
 
אחר פטירת אחיו רבי עמנואל, בין השנים [[תקכ"ז]] – [[תק"נ]], ניטשה מחלוקת עזה בין אחיינו ר' אליהו, לאחיו הקטן ר' חיים, סביב בית הכנסת ונכסים רבים נוספים. הדיון עלה על שולחנם של כל בתי הדין במרוקו, ונזכר רבות בשו"ת של חכמי התקופה. באחד המקורות נזכרת עדות גיסו ומחותנו רבי מתתיה סירירו, כי רבי שמואל בן אלבאז הרשה בעיקר את רבילרבי עמנואל לבנות את בית הכנסת, והיהורבי רביאברהם אברהםהיה 'מתרעם על כך'.
 
בערוב ימיו סבל ייסורים רבים, ולמרות כןזאת המשיך בכתיבת חיבוריו. אודות ייסוריו כתב בהקדמתובהקדמה לספר פתחי עולם שכתב בזקנותו:
 
{{ציטוט|תוכן=כי מנעורי גדלני כאב איש מכאובות וידוע חולי עד כי רפו ידי וכשל ברכי, כח הסבל אבד ממני, ואור עיני גם הם אין אתי, לשמע אוזן דאבה נפשי, ובטלו הטוחנות כי מעטו, ואשתקי למילולי פרוץ מרובה על העומד עפר ואפר אנכי ... תמיד נתנו רשעים פח לי, נוספה על נחלת המִטה דמשך ערש נגעי בני אדם גוי נתתי למכי ...}}
שורה 21:
==תורתו==
 
בחיבוריו נשקפיםנשקפות ידיעותיו הרבות בכל תחומי התורה, לרבות [[קבלה]] וכתבי [[האר"י]]. ספריו מעוטרים בהקדמות ומבואות, שבראשם ובסופם מליצות ושירים, בראשם ובסופם. חיבוריו סובביםעוסקים בעיקר סביב התנב[[תנ]], [[מועדי ישראל]], ו[[אגדות חז"ל]]. בפירושיו,בדרך נוטהכלל להניחהוא קודםמקדים לפירושו כמה יסודות, ועל פיהם לבארהנחות ענייניםהמשמשות שלמיםיסוד באריכותלפירוש.
 
הוא הותיר אחריו יבול עצום בהיקפוספרותי וכמותורב, עדעל שכתבכך עליוכתב הרב [[יוסף בן נאים]]:
 
{{ציטוט|תוכן=והניח אחריו הרבה חיבורים אשר יתמה האדם ויתפלא, שאפילו אם היו ימיו מאתים שנה אי אפשר לגומרם גם בהעתקה, ורוב חיבוריו הם תחת ידי מסודרים ומועתקים על נכון כדפוס ממש, וכולם עשה להם הקדמות בלשון צח ויש מהם שנתיישן כתב שלהם עד שנמחקו האותיות| מקור=מלכי רבנן ערך אברהם מאנסאנו}}
 
כל ספריו נותרו בכתביבכתב יד, ולא באוהובאו עד עתה בדפוסלדפוס. קטעים בודדים מתורתו נדפסו בירחונים [[אור המערב]] (גיליון כ"ב, אדר תשע"ט), ו[[בהתאסף]] (גיליון י"ד, תשרי תש"פ).
 
נפטר בטב[[ט' אלולבאלול]] [[תקמ"א]] ([[1881]]{{הערה|רבי משה מאימראן מחכמי מקנאס, נשא עליו הספד, ונדפס בספר מדרשו של משה, אהבת שלום תש"ע, דף ריט.}}, ונטמן בפאס. חתנו רבי [[חיים דוד סירירו]] קונןכתב עליו,על וכתבקינה עליועל בין היתר 'גדול מרבן שמו'פטירתו{{הערה|הקינה נדפסה בספר מלכי רבנן, דף ט.}}.
 
==חיבוריו==
 
ברשימה דלהלןלהלן כל כתבי היד שהזכירו הביביליוגרפים{{הערה|מלכי רבנן, פאס וחכמיה.}}, בתוספת מס' העמודים של כל ספר (נתון חשוב שהובא גם במקור הרשימות עקב גודלם של הספרים והיותם עדיין בכתב יד), ומיקום כתב היד כיום - באם ידוע.
 
*'''ברית אבות''' – דרשות על סדר הפרשיות. 600 עמודים גדולים. הועתק על ידי תלמידו הסופר רבי '''אברהם בן נחמני''' בשנת תקכ"ג, והוסיף לו מפתחות. ספריית בית המדרש לרבנים, ניו יורק.