דוד הלוי סגל – הבדלי גרסאות

ה[[רב]] '''דוד הלוי סגל''' (ה'''ט"ז''') ([[1586]] – [[1667]], [[כ"ו בשבט]] [[ה'תכ"ז]]) היה רבן של קהילות חשובות ב[[פולין]], אחד מ[[נושא כלים#בספרות התורנית|נושאי כליו]] של ה[[שולחן ערוך]] ומגדולי ה[[פוסק]]ים ה[[יהדות אשכנז|אשכנזיים]] ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]]. מכונה על שם חיבורו '''הטוריטורי זהב'''.

נולד ב[[לודמיר]] לרבי שמואל הלוי סגל. בצעירותו נודע כ[[עילוי (לימוד)|עילוי]]. למד אצל אחיו הגדול, רבי [[יצחק הלוי סגל]], מחבר שו"ת מהר"י הלוי. מגיל 23 שימש בתפקידים רבניים שונים; רבנותו הראשונה הייתה בעיירה פוטליצ'י (Potelych), הסמוכה ל[[רווה רוסקה]] שב[[גליציה]] (כעת ב[[אוקראינה]]), ובהמשךולאחריה עבר בין ערים רבות, כמו [[ברסט ליטובסק|בריסק]] ו[[קרקא]]. התחתןנשא עםלאישה את רבקה, בת [[רב מובהק|רבו המובהק]] הרב [[יואל סירקיש]] (הב"ח), ולאחר פטירתה נשא לאישה את כלתו של הב"ח שהתאלמנה מבעלה הרב שמואל צבי הרץ בן הב"ח{{הערה|[[חיים נתן דמביצר]], [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=36762#p=123&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= כלילת יופי ח"ב, עמ' ס"א]}}. בשנת 1641 התיישב ב[[אוסטרוה]] (אוסטראה)., שם הוא הקים [[ישיבה]], וכתב את חיבורו המפורסם על השולחן ערוך הנקרא, '''טורי זהב'''.

הט"זבעקבות נאלץ לברוח ל[[מוראביה]] מ[[פרעות ת"ח ות"ט]] נאלץ הט"ז לברוח ל[[מוראביה]]. לאחר מכן התיישב ב[[לבוב]], ובשנת תי"ד (1654) נבחר לשמש כרב העיר. שלח את בנו רבי ישעיה ואת בנו החורג רבי אריה ליב נכד [[ב"ח|הב"ח]]{{הערה|אמו של ר' אריה ליב שהייתה נשואה לבן הב"ח בזיווג ראשון, נישאה לט"ז בזיווג שני, וראה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42457&st=&pgnum=40&hilite= ציצת נובל צבי] עמוד כ"א, וכן ב[https://benyehuda.org/read/3230#CH1053 איגרת י"ט] מהחיבור "זדון ומשוגה"}}, כשליחיםלתהות על קנקנו של ל[[שבתי צבי]],. כדיבעוד לעמוד על טיבו, אשרהם התרשמו ממנו מאוד, אך הט"ז עצמו "נותר על הגדר" (כך [[גרשם שלום|ג' שלום]] בספרו "שבתי צבי"{{דרושה הבהרה|דרוש מ"מ מדויק}}). הואהט"ז נפטר בלבוב ב-[[1667]], בגיל 81.

מטרת כתיבת הספר, על ידי הט"ז, הייתה כדי להעמיד את ההלכה על בוריה; לדעתו, ריבוי הדעות והמחלוקות בדורו היוו בעיה, שהוא שאף לפתור. ספרו '''טורי זהב''' (ט"ז) נקרא בעבר גם "מגן דוד" (בהתאמה עם [[מגן אברהם]] אשר יחד איתו נקרא "מגיני ארץ"). השם 'טורי זהב' הוא [[משחק מילים]] עם הביטוי 'תורי זהב' ({{תנ"ך|שיר השירים|א|יא|קצר=כן}}). שם זה מבטא את אחת מהמטרות העיקריות של הספר, שהיא לתרץ וליישבליישב את דברי ספרקושיות ה[["טוריםבית יוסף"]] מקושיותעל ספר ה"בית[[ארבעה יוסףטורים|"טורים"]]. ה'טורי זהב', בשונה מנושאי כלים אחרים על ה[[שו"ע]], נתחברחובר על כל חלקי השו"ע ולא רק על חלקים מסוימים. החיבור זכה להשגות מצד רבי [[שבתי כהן|שבתי הכהן]] (הש"ך - שהשגותיו על הט"ז נקראות "נקודות הכסף"). הט"ז הגיב להשגות הש"ך ב"הדף האחרון להט"ז". שיטתו של הט"ז ב[[הלכה]] התקבלה על ידי רבני [[גרמניה]]. ב[[פולין]], כנס [[ועד ארבע ארצות]] משנת [[1683]], החליט שעל קהילות פולין לפסוק כט"ז, אך עם השנים דעתו של הש"ך נהייתהנעשתה לדעה מכרעתהמכרעת.

כןבנוסף חיבר הט"ז את הספר "'''דברי דוד טורי זהב'''" על [[פירוש רש"י לתורה|פירוש רש"י על התורה]]. נדפס לראשונה ב[[דיהרנפורט]] בשנת [[ה'תמ"ט]]. מאז נדפס פעמים רבות, וגם על ידי הוצאת [[מוסד הרב קוק]] בעריכת הרב [[חיים דב שעוועל]].

[[בית הכנסת שושנת הזהב (לבוב)|בית הכנסת]] שלו ב[[לבוב]] השתמר עד תקופת [[השואה]], ונחרבוהוחרב בידי ה[[נאצים]]. היום, למרות מאמצי ה[[קהילה]] היהודית לשקמו, הוא נשאר בהריסותיו, אך נותרו ציור של בית הכנסת וצילומים ממנו. קברוקבר הט"ז ב[[בית קברות|בית הקברות]] היהודי בלבוב היה יעד לביקורי יהודים עד [[שנות ה-50]], אך חולל בידי הממשלה ה[[סובייטיברית המועצות|סובייטסובייטית]]ית, ועל כל שטח בית הקברות הוקם [[שוק (מסחר)|שוק]] מרכזי. שום מאמץ יהודי לא הצליח לפדות את מקום קבורתו ולהקים שם מצבה מחדש.