יצחק מאיר אלתר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
|||
שורה 44:
בצעירותו נחשב הרב יצחק מאיר ל"[[עילוי (לימוד)|עילוי]] מ[[וורשה]]", למד אצל רבי [[אריה לייב צינץ]] מ[[פלוצק]], ואחר כך התקרב לרבי [[המגיד מקוז'ניץ|ישראל מקוז'ניץ]], רבי [[שמחה בונים מפשיסחה]] ורבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. בשבע שנותיו האחרונות, לאחר מות רבי מנחם מנדל מקוצק, עבר לעיירה גורא-קלאווריה הסמוכה לוורשה, שם הקים את חסידות גור. נישא לפייגא בתו של הרב משה ליפשיץ "חלפן" (שהיה גם חמיו בזיווג שני של הרבי מקוצק). היו לו שלושה עשר ילדים שכמעט כולם חוץ מבתו אסתר מתו עליו בחייו. בנו הבכור רבי אברהם מרדכי היה מגדולי חסידי קוצק ואף נהיה מחותן עם הרבי. בנו של הרבי, רבי בנימין מקוצק נהיה חתנו. גידל את נכדו רבי [[יהודה אריה ליב אלתר|יהודה ליב]], בעל ה"שפת אמת", שהיה ל[[אדמו"ר]] ארבע שנים לאחר פטירתו. כמו כן גידל את נכדו מבתו צענא פעסיל, רבי [[פינחס מנחם אלעזר יוסטמן]], בעל ה"שפתי צדיק", שנלקח כחתן אצל דודו רבי אברהם מרדכי, ולאחר פטירת גיסו ה"שפת אמת" נהג באדמורות ב[[פיליצה (עיירה)|פילץ]]. היה מגדולי ה[[פוסק]]ים בדורו עד שרבי מנחם מנדל מקוצק השווה אותו ל[[שבתי כהן|ש"ך]].
בנוסף לגדולתו בתורה, התפרסם רבי יצחק מאיר כ[[עסקן]], שהשתדל רבות לטובת יהודי פולין, הוא נסע רבות לערי השלטון ברוסיה יחד עם רעו רבי [[ישראל יצחק קאליש|יצחק מוורקא]], ונפגש עם אנשי ממשל רבים. בימי צו הלבוש של המושל [[איוואן פסקביץ']] (החל מ-1846), שכפה על היהודים להמיר את ביגודם המסורתי, לא היה שותף לקו המתון שאחזו בו
היה נשיא קופת [[רבי מאיר בעל הנס]] - כולל פולין, ועשה רבות למען תושבי ארץ ישראל. העריך מאוד את הלימוד בעיון, אך לא זנח את הבקיאות ודרש מתלמידיו לדעת לפחות עשרים דפים מן ה[[תלמוד]] [[לימוד בעל פה|בעל פה]].{{הערה|1=שפתי צדיק, שבועות אות סא: "וכן היה דרכו (של רבי יצחק מאיר אלתר) להזהיר לכל אחד שישקוד במשניות או במסכת עד שיהיה שגור בפיו לכל הפחות כ' דפין גמרא" ומעין זה כתב בשו"ת רבי שאול משה סימן קטו.}}
|