חבל הרוהר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
אין תקציר עריכה
שורה 26:
בתור החבל ה[[תעשייה|תעשייתי]] ביותר בגרמניה סבל החבל רבות ממלחמות העולם: אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]], השתלטו ה[[צרפת]]ים על החבל על מנת לקבל פיצויים מגרמניה (לפירוט ראו '''[[רפובליקת ויימאר]]'''); במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] סבל החבל מ[[פצצה|הפצצות]] כבדות ביותר של [[בעלות הברית]], אשר הפכו אותו לעיי חורבות.
 
החבל נחשב, כאמור, לאזור תעשייתי ותיק, מהראשונים שקמו ב[[אירופה]]. עד לא מזמן שלטו באזור מפעלי תעשייה כבדה, [[כלי רכב|רכב]] ו[[מתכת|מתכות]]. בנוסף, היו באזור [[מכרה|מכרות]] [[פחם]] רבים. בשנים האחרונות עובר החבל "מתיחתמיתוג פניםמחדש" ומנסה לשנות את תדמיתו התעשייתית והאפורה. למעשה, רק 37% משטח החבל הם שטח בנוי. 40% מהווים שטח חקלאי ו-23% הם אגמים ויערות. [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]], אשר היה נפוץ למדי בערי החבל ב[[שנות ה-60]] ו[[שנות ה-70|ה-70]], נעלם כמעט כליל.
 
את מכרות הפחם והמפעלים הכבדים החליפו בשנים האחרונות מוסדות [[תרבות]] מהראשונים במעלה בגרמניה, כגון בתי [[אופרה]], היכלי [[קונצרט]]ים ופארקי שעשועים. ה-Deutschlandexpress בעיר [[גלזנקירכן]] (Gelsenkirchen) היה עד לשנת [[2001]] מתחם [[דגמי רכבות|דגמי הרכבות]] הגדול בעולם (כיום המתחם הגדול בעולם נמצא אף הוא בגרמניה, בעיר [[המבורג]]). למרות שחבל הרוהר אינו מהווה יעד [[תיירות]]י אופייני, תיירים רבים המתעניינים בתולדות [[המהפכה התעשייתית]] מבקרים בהמוניהם ב[[מוזיאון|מוזיאונים]] השונים בחבל ובכמה מפעלים ומכרות לשעבר, אשר נפתחו לציבור. בנוסף, קיים בחבל הרוהר מספר רב מאוד של [[טירה|טירות]] עתיקות ושל חורבות בעלות ערך [[היסטוריה|היסטורי]], אשר מושכות גם הן מספר ניכר של תיירים.