משבר האופיואידים בארצות הברית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏גורמים: תיקון פרמטרים - תיקון הערת שוליים - הוספת שם מחבקר
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 6:
השימוש באופיואידיים הופך רווח יותר בקרב נשים צעירות [[האדם הלבן|לבנות]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.samhsa.gov/data/sites/default/files/NSDUH-SexualOrientation-2015/NSDUH-SexualOrientation-2015/NSDUH-SexualOrientation-2015.htm|הכותב=Substance Abuse and Mental Health Services Administration, Center for Behavioral Health Statistics and Quality|כותרת=Sexual Orientation and Estimates of Adult Substance Use and Mental Health: Results from the 2015 National Survey on Drug Use and Health|אתר=www.samhsa.gov|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-02-05}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.washingtonpost.com/sf/national/2016/04/10/a-new-divide-in-american-death/|כותרת=A new divide in American death: Statistics show widening urban-rural health gap|אתר=Washington Post|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-02-05}}}}, ורווח יותר בקרב צעירים{{הערה|{{Cite news|title=החומר הקטלני שהורג את הצעירים בארה"ב, ואיך הוא לא מגיע לישראל|url=https://www.themarker.com/consumer/health/1.5599495|newspaper=TheMarker|access-date=2021-02-05}}}}. הבעיה נפוצה יותר באזורים כפריים יותר של ארצות הברית. כתוצאה ממשבר האופיואידים, ירדה תוחלת החיים הממוצעת בארצות הברית בשנים 2015–2017{{הערה|{{Cite news|title=American Life Expectancy Rises for First Time in Four Years (Published 2020)|url=https://www.nytimes.com/2020/01/30/us/us-life-expectancy.html|newspaper=The New York Times|date=2020-01-30|access-date=2021-02-08|issn=0362-4331|language=en-US|first=Sabrina|last=Tavernise|first2=Abby|last2=Goodnough}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.pbs.org/newshour/health/the-opioid-crisis-is-driving-down-u-s-life-expectancy-new-data-shows|כותרת=The opioid crisis is driving down U.S. life expectancy, new data shows|אתר=PBS NewsHour|תאריך=21 בדצמבר 2017|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-02-08}}}}.
 
בשנת 2011, החל [[ממשל אובמה]] להתמודד עם המשבר. בשנת 2016, אישר הנשיא אובמה הקצאת משאבים נרחבת למחקר וטיפול עבור ד"ר תומאס פרידן, מנהל [[המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן|המרכז לבקרת מחלות]], שטען כי "אמריקה מוצפת באופיואידים, ונדרשת פעולת חירום"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.foxnews.com/opinion/exclusive-cdc-chief-frieden-how-to-end-americas-growing-opioid-epidemic|הכותב=M. D. Tom Frieden|כותרת=EXCLUSIVE: CDC Chief Frieden: How to end America's growing opioid epidemic|אתר=Fox News|תאריך=17 בדצמבר 2016|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-02-05}}}}. לאחר מכן, מושלים של מספר מדינות הכריזו על מצב חירום בטיפול במצב בתוך תחומי מדינתם. ב-2017 הכריז [[נשיא ארצות הברית]], [[דונלד טראמפ]], על "מלחמה במשככי כאבים" וטען: "זו מגפה עולמית, וזה דורש מאיתנו להתעמת עם המשבר על כל המורכבויות שלו. בשנה שעברה איבדנו 175 בני אדם ביום, שבעה מדי שעה כתוצאה ממנת יתר. זה גורם המוות הגדול ביותר - יותר מתאונות דרכים ורצח בנשק חם גם יחד"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3106879|כותרת="גורם המוות הגדול בארה"ב": טראמפ הכריז על מלחמה במשככי כאבים|אתר=וואלה!News|תאריך=26 באוקטובר 2017|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-02-05}}}}.
 
== רקע ==
שורה 16:
המרכז לבקרת מחלות תיאר שלושה גלים עיקריים בהתפתחות משבר האופיואידים בארצות הברית<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.cdc.gov/drugoverdose/epidemic/index.html|כותרת=Understanding the Epidemic {{!}} Drug Overdose {{!}} CDC Injury Center|אתר=www.cdc.gov|תאריך=19 במרץ 2020|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-02-07}}</ref>. הגל הראשון החל בשנות ה-90, כאשר חברות תרופות המייצרות תרופות אופיואידיות, שיווקו אותן באגריסיביות כמשככי כאבים לצורך טיפול בכאבים כרוניים. באותה תקופה, הערכות הן שבערך מאה מיליון אמריקאים סבלו מכאבים כרוניים; עם זאת, תרופות אופיואידיות היו מיועדות לטיפול בכאבים חריפים, שהיו שניים רק לטיפול בהתמודדות עם [[סרטן (מחלה)|סרטן]] או [[מחלה סופנית|מחלות סופניות]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/2718795|הכותב=Busse, Jason|כותרת="Opioids for Chronic Non-Cancer Pain: A Systematic Review of Randomized Controlled Trials".|אתר=|תאריך=אפריל 2018}}}}. רופאים נמנעו ממתן מרשמים לאופיואידים, היות שלא היו ראיות התומכות ביעילות התרופות בטיפול בכאבים כרוניים. כמו כן, התרופות נחשבו לממכרות במיוחד, ורופאים חששו מביקורת על מתן מרשמים בצורה מוגזמת של אופיואידים{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Physicians' attitudes and practices regarding the long-term prescribing of opioids for non-cancer pain|קישור=https://journals.lww.com/pain/Abstract/1994/11000/Physicians__attitudes_and_practices_regarding_the.6.aspx|כתב עת=Pain|שנת הוצאה=1994-11|עמ=201–208|כרך=59|doi=10.1016/0304-3959(94)90072-8|מחבר=Dennis C. Turk, Michael C. Brody, Akiko E. Okifuji}}}}. עם זאת, בשנות ה-80, מאמר שהתפרסם בירחון הרפואי של ניו אינגלד (New England Journal of Medicine; {{אנ|The New England Journal of Medicine}}), אתגר את התפיסות הללו, וקרא לגישה ליברלית יותר ביחס לטיפול בכאבים בעזרת אופיואידים<ref name=":2">{{צ-מאמר|שם=Addiction Rare in Patients Treated with Narcotics|קישור=https://doi.org/10.1056/NEJM198001103020221|כתב עת=New England Journal of Medicine|שנת הוצאה=10 בינואר 1980|עמ=123–123|כרך=302|doi=10.1056/NEJM198001103020221|מחבר=Jane Porter}}</ref>, גישה שבסופו של דבר נתמכה על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]]{{הערה|{{צ-ספר|שם=Cancer pain relief : with a guide to opioid availability|קישור=https://apps.who.int/iris/handle/10665/37896|מו"ל=World Health Organization|שנת הוצאה=1996|ISBN=978-92-4-154482-5|מחבר=World Health Organization|שפה=en}}}}. בנוסף, ארגונים רפואיים שונים החלו להעלות מודעות לחשיבות של טיפול בכאבים בקרב מטופלים. בנוסף נעשה קידום אגרסיבי מצד חברות התרופות, אשר התעקשו שהמטופלים לא יתמכרו לתרופות האופיואידיות. כל הגורמים הללו, הביאו לעלייה משמעותית במתן מרשמים לתרופות אופיואידיות. משנת 1990 ועד שנת 1999, גדל מספר המרשמים לאופיואידים מ-76 מיליון בשנה, ל-116 מיליון בשנה, מה שהפך את התרופות האופיואידיות לקבוצת התרופות הנפוצה ביותר במרשמים בארצות הברית{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.pharmaceutical-journal.com/news-and-analysis/news/number-of-prescriptions-dispensed-by-community-pharmacies-tops-one-billion-for-first-time/20203926.article|הכותב=The Pharmaceutical Journal13 NOV 2017By Graham Clews Graham ClewsCorresponding AuthorGraham Clews is News, Views Editor at The Pharmaceutical Journal|כותרת=Number of prescriptions dispensed by community pharmacies tops one billion for first time|אתר=Pharmaceutical Journal|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-02-07}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://archives.drugabuse.gov/testimonies/2014/americas-addiction-to-opioids-heroin-prescription-drug-abuse|כותרת=America’s Addiction to Opioids: Heroin and Prescription Drug Abuse|אתר=archives.drugabuse.gov|תאריך=14 במאי 2014|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-02-07}}}}.
 
במקביל לעליהלעלייה בנפח השימוש באופיואידים, נרשמה עליהעלייה בבקשה להליכי גמילה מחומרים נרקוטיים, ועלייה בספר מקרי המוות הקשורים בשימוש באופיואידים. מגמה זו המחישה כיצד טיפול רפואי לגיטימי התדרדר במקרים רבים לשימוש יתר, התמכרות, מוות ומסחר לא חוקי בתרופות{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Rethinking Opioid Prescribing to Protect Patient Safety and Public Health|קישור=https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/1391927|כתב עת=JAMA|שנת הוצאה=2012-11-14|עמ=1865–1866|כרך=308|doi=10.1001/jama.2012.14282|מחבר=G. Caleb Alexander, Stefan P. Kruszewski, Daniel W. Webster}}}}. עם העלייה בכמויות, גם העלייה בפוטנטיות של האופיואידים. עד לשנת 2002, אחד מכל שישה מכורים לסמים בארצות הברית, קיבל מרשמים לסמים יותר חזקים ממורפין. עד לשנת 2021, היחס הזה הפך לאחד מכל שלושה{{הערה|{{Cite news|title=America’s opioid epidemic is worsening|url=https://www.economist.com/graphic-detail/2017/03/06/americas-opioid-epidemic-is-worsening|newspaper=The Economist|date=2017-03-06|access-date=2021-02-07|issn=0013-0613}}}}. התרופות הנפוצות ביותר היו אוקסיקודון והידרוקודון.
 
הגל השני של המשבר החל בשנת 2010, והתאפיין בעלייה בשימוש ב[[הרואין]] ובמקרי מוות ממנת יתר<ref name=":1" />. בין 2005 ל-2012, מספר המשתמשים בהרואין בארצות הברית עלה מ-380,000 ל-670,000. מספר מקרי המוות כתוצאה משימוש בהרואין ב-2010 עמד על 2,789, עלייה של 50% אל מול הנתון מן השנה שקדמה לה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://wonder.cdc.gov/wonder/help/ucd.html|כותרת=Underlying Cause of Death 1999-2019|אתר=wonder.cdc.gov|תאריך_וידוא=2021-02-07}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.samhsa.gov/data/sites/default/files/NSDUHnationalfindingresults2012/NSDUHnationalfindingresults2012/NSDUHresults2012.htm|כותרת=Results from the 2012 NSDUH: Summary of National Findings, SAMHSA, CBHSQ|אתר=www.samhsa.gov|תאריך_וידוא=2021-02-07}}}}. עלייה זו שיקפה את העלייה באספקת הרואין בארצות הברית ואת הירידה במחיר הסם, מה שעודד משתמשים רבים שפיתחו תלות אופיואידים, וכן סבילות לאופיואידים, לעבור מאופיואידים לשימוש בהרואין, כאלטרנטיבה זולה, זמינה ופוטנטית יותר{{הערה|{{צ-מאמר|שם=“Every ‘Never’ I Ever Said Came True”: Transitions from opioid pills to heroin injecting|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3961517/|כתב עת=The International journal on drug policy|שנת הוצאה=2014-3|עמ=257–266|כרך=25|doi=10.1016/j.drugpo.2013.10.004|מחבר=Sarah G. Mars, Philippe Bourgois, George Karandinos, Fernando Montero}}}}. כמו כן, באותה תקופה, נעשה שינוי בהרכב של אוקסיקונטין, מה שהקשה על היכולת לצרוך את התרופה במינונים גבוהים. עם זאת, ההשפעה של שינוי ההרכב של התרופה על העלייה בשימוש בהרואין אינה ברורה{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Analyzing the relationship between nonmedical prescription-opioid use and heroin use|קישור=https://www.wmpllc.org/ojs/index.php/jom/article/view/275|כתב עת=Journal of Opioid Management|שנת הוצאה=1 בינואר 2016|עמ=11–14|כרך=12|doi=10.5055/jom.2016.0315|מחבר=M. D. Xiulu Ruan, I. I. I. Melville Q. Wyche, M. D. Alan David Kaye}}}}.