מחנה עבודה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
וידרסקייווקר (שיחה | תרומות) |
וידרסקייווקר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 17:
חלק [[מחנה ריכוז|ממחנות הריכוז]] [[מחנה השמדה|ומחנות ההשמדה]] שימשו גם כמחנות עבודה. מחנה ההשמדה [[אושוויץ]], לדוגמה, הוקם במקור כמחנה עבודה לשבויים והוסב למחנה השמדה מאוחר יותר. בשער כניסתו התנוססה הכתובת "[[העבודה משחררת]]" והוא כלל שלושה אגפים, כאשר אושוויץ III שימש כמחנה עבודה.
מחנות העבודה לא היו רק נחלתם של מחנות הריכוז וההשמדה, אלא גם של [[חברה (תאגיד)|חברות]] פרטיות אשר שיתפו פעולה עם הנאצים. פיקוד החימוש קבע את עניין העברת עובדי הכפייה היהודים אל החברות, ובהתאם לכך גם למחנות שהיו בניהול ה[[אס אס]]. חברות גדולות לא מעטות ניהלו עסקים עם ה[[גנרלגוברנמן]]. לדוגמה שטייר-דיימלר-פוש (Steyr-Dimler-Puch) או [[סימנס (חברה)|סימנס]] (Siemens) במחוז [[קרקוב]]. באופן אירוני, אחד ממחנות העבודה המוכרים ביותר הוא [[מחנה ברינליץ]] שהוקם על ידי [[אוסקר שינדלר]] ושימש אך ורק להגנה על היהודים
למעשה מחנות העבודה היו ניצול ציני של האסירים שנתפסו על ידי הנאצים כ"אוכלוסיות אותם יש להכחיד", רובם הגדול של האסירים יועדו להשמדה מאוחר יותר ב[[מחנה השמדה|מחנות המוות]]. הגרמנים ניצלו את כוח הידיים העובדות, בעת מלחמה, וגם חסכו באמצעי ההרג בשל אחוז התמותה הגבוה במחנות העבודה.
| |||