חוק בדר-עופר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה. שחזור. חלוקת הטיעונים לשתי פסקאות נפרדות: יתרונות וחסרונות.
שורה 91:
בשיטה הישראלית הישנה, שקדמה לשיטת בדר-עופר, "סכום השגיאות" בין יחס המצביעים של מפלגה לבין יחס המושבים שלה הוא המינימלי האפשרי,{{הערה|סכום השגיאות הוא <math>\sum_{i=1}^{k}{\left|\frac{a_i}{\sum_{i=1}^{k}{a_i}}-\frac{n_i}{\sum_{i=1}^{k}{n_i}}\right|}</math>, כאשר <math>a_i</math> הוא מספר הקולות שקיבלה המפלגה ה-<math>i</math>-ית, ו-<math>n_i</math> הוא מספר המושבים שלה.}} בהשוואה לכל שיטת חלוקה אחרת.
 
לפי שיטת באדר עופר, עשויה לגרום שחלוקת המושבים לא תהיה פרופורציונאלית להתפלגות הקולות. מפלגה גדולה עשויה לקבל כמה מנדטים יותר ממה שקיבלה בקלפי.
 
לדוגמא, נניח ואלו הן תוצאות הבחירות: