קהילת יהודי קרשוביץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 54:
==במלחמת העולם השנייה==
בראשית הכיבוש הגרמני התגוררו בז'שוביץ כ -480 יהודים, מייד עם כניסת הגרמנים לקששוביצה בספטמבר 1939 התחילו התנכלויות ליהודים. חיילי ה[[וורמאכט]] חטפו יהודים לעבודות-כפייה בתיקון דרכים וגשרים, קבוצת יהודים הועסקה בעבודות שיפוץ, החזקה וניקיון בארמון שהיה שייך לפני כן ל[[משפחת פוטוצקי]], אך למקום מושבו של האנס פראנק - המושל הכללי של הגנרל גוברנמנט. כן הועבדו יהודים בחקלאות באחוזות שבסביבה.
תנועתם של יהודי קששוביצה מחוץ ליישוב הוגבלה, ונתאפשרה רק באישורים מיוחדים. אישורים מסוג זה, ניתנו בעיקר לחקלאים יהודים שהיו בעלי חלקות אדמה בפרברי העיירה, ובאותו זמן ניתנה להם עדיין הרשות לעבדן.
שורה 64:
בשנת 1941 רוכזו היהודים בגטו פתוח, אך הוחלו עליהם הגבלות תנועה וגזירות אחרות. באותה עת נפוצו שמועות על גירוש קרוב של יהודי המקום, ואמנם בסוף 1941 גורשו מקצת מיהודי קששוביצה לגטו בסקאלה שבאזור מייחוב.
נאסר על היהודים לבצע עסקאות מסחריות ונדל"ן, בזמן שעסקו בעבודות הקשות ביותר, כולל סלילת דרכים. הם גם נאלצו להשתחוות בפני כל גרמני שפגשו ולהעביר את הרהיטים והמצעים שלהם לרבעים הגרמניים.
בעקבות זאת קהילת קרששוביץ ניסתה להתמרד, הממונים על הקהילה: היו"ר כץ, סגנו פילר והמזכיר (בעל שם לא ידוע), כינסו את כל הגברים הבוגרים של ההקיהלה בבית הכנסת. לאחר הנאומים הסוערים, הוחלט שלא למלא את פקודותיו של ראש עיריית קוצ'נסקי - דמות קודרת במיוחד, פולני מטארנוב, סמל בדימוס של הצבא הפולני. עם הידיעה על כך, בית הכנסת הוקף על ידי חיילים הדלת נפרצה והקהל הוכה. למחרת הוזמנו ראשי הקהילה היהודית הנ"ל לשופט. השהיו"ר ומזכיר הופיעו, אך הסגן פילר נעדר, ראש העיר קוצ'נסקי הציב אולטימטום באורך שעה, ואיים לחפש בכל הבתים היהודיים. בסופו של דבר, פילר נמצא על ידי חבריו במרתף ביתו וזומן לשופט. שלטונות הכיבוש התייחסו לאירועים אלה כאל מרד. בעקבות כך נקנסה הקהילה בסכום כספי גבוה, והוגדלו עבודות החובה ליהודים. כץ, פילר והמזכירה נמצאו אשמים בארגון המרד, הגסטפו לקח אותם לכלא מונטלופיץ' בקרקוב, המזכירה מתה במהלך בדרך, לאחר שננעלה בתא המטען של מכונית הגסטפו. במהלך החקירה מסר פילר 15 שמות של תושבי קרששוביץ הקשורים לשלטונות שלפני ספטמבר, אנשים אלה נעצרו אף הם על ידי הגסטפו.
במאי 1940 הוקם בקירבת קששוביצה מחנה-עבודה, בו רוכזו בו יהודים מכל הסביבה, אסירי המחנה עבדו במפעלים ובמשקים חקלאיים.
תושבי קרשוביץ היהודים, שהיו כפופים בתחילה לתקנות הכלליות ולפקודות השלטונות הגרמניים, קיבלו הוראה מטעם הנציב הנאצי העללנשטל לעזוב את העיירה ב -1 באפריל 1941 ולנסוע לאחד הגטאות הסמוכים בקרקוב, טרנוב, בוכניה או סקאלה, בהתאם.מלבד 150 היהודים אותם הותיר נציב האדמות במקום כחקלאים העובדים בחוות משלו, כל היהודים עמדו בצו זה.
בראשית יולי 1942 גורשו יהודי קרששוביץ שנותרו ל[[סקווינה]]. כאן "התייחד" ראש העיר קרששוביץ, ברונו קוצ'נסקי, שלא רק הסתובב בין דירות יהודיות ופיקח על העזיבה, אלא גם לאחר שהיהודים עזבו, החל לחפש משפחות הקשורות אליהן.
==אחרי מלחמת העולם השנייה==
| |||