מתקן התפלה אשקלון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
היסטוריה , הרחבה, הוספת מקורות |
מ ←היסטוריה: הוספת מקור, קישורים פנימיים |
||
שורה 35:
וקבוצת [[דנקנר השקעות]] בכדי להתמודד במכרז להקמת המתקן{{הערה|{{גלובס|דליה טל|התפלה: המתמודדים מתכוננים למיכרז|443106|2 באוקטובר 2000}}}}. בספטמבר 2001 זכתה הקבוצה במכרז{{הערה|{{TheMarker|אלי דניאל|קבוצת דנקנר-תשובה-עופר-ויוונדי זכתה במכרז להקמת מתקן התפלת מי ים באשקלון ב-150 מיליון דולר|1.52016|3 בספטמבר 2001}}{{ש}}{{גלובס|אופק גבאי|דנקנר, אלרן, איי.די.אי טכנו' וויונדי זכו במכרז להקמת מתקן התפלה באשקלון ב-150 מיליון ד'|519362|3 בספטמבר 2001}}}}.
המתקן הוקם במתחם [[קו צינור אילת-אשקלון|קצא"א]] בסמוך ל[[אשקלון]], בהשקעה של מעל למיליארד ש"ח. בשיטת [[בנה-הפעל-העבר]] (BOT). החברה הקימה את המפעל ואוחזת ב[[זיכיון (ממשל)|זיכיון]] להפעלתו למשך 25 שנים עד להעברתו למדינת ישראל{{הערה|שם=ISA|1=[http://www.isa-is.org.il/ro2607.htm רשמי סיור מקצועי: מתקן ההתפלה אשקלון], חדשות העמותה למכשירנות ובקרה ישראל}}. הקמת המתקן החלה בספטמבר 2002, כאשר [[בנק לאומי]] סיפק מחצית מהמימון הדרוש לפרויקט{{הערה|{{גלובס|דליה טל|החלו העבודות להקמת מתקן ההתפלה הראשון באשקלון; יפיק מים בעוד שנתיים|620866|25 בספטמבר 2002}}}}. את המחצית השנייה של המימון סיפקו [[משקיע מוסדי|גופים מוסדיים]]{{הערה|{{גלובס|דליה טל|הקונסורציום המקים את מתקן ההתפלה באשקלון יזמין גופים מוסדיים לקחת חלק במימון|613297|25 באוגוסט 2002}}}}.
המתקן החל לפעול ב-4 באוגוסט [[2005]]{{כ}}{{הערה|{{NFC||מתקן התפלת המים הגדול בעולם החל לפעול באשקלון|77283|4 באוגוסט 2005}}}} והחל להעביר מים לחברת "[[מקורות]]" ב־23 באוגוסט 2005. המתקן סיפק באותה שנה 24 מיליון [[מטר מעוקב]] (מלמ"ק) מים{{הערה|הודעה לעיתונות, מנהלת המחלקה לאספקת מים ב"מקורות", שרה חקלאי: מצב אספקת המים בשנת 2005 וצפי לשנת 2006}}, ומאז הוא מספק מי שתייה ל[[מפעל ירקון-נגב|קו ירקון-נגב]] של [[המוביל הארצי]] בנוסף למקורות הישנים של המפעל. התפוקה כיום עומדת על 118 מיליון [[מטר מעוקב|מטרים מעוקבים]] של מים באיכות מי שתייה בשנה, כ- 5% מתצרוכת המים השנתית בישראל. המתקן באשקלון היה הראשון בתוכנית ממשלת ישראל להקים מתקני התפלת מי ים עם כושר יצור של 505 מלמ"ק עד שנת 2013. בינואר-פברואר 2016 הושבת המתקן לפחות פעמיים עקב זיהום במי הים שנגרם בעקבות [[משבר המים ברצועת עזה]] וכן שפכים של [[המתקן לטיהור שפכים בבית לאהיא|מתקן טיהור השפכים בצפון הרצועה]]{{הערה|{{הארץ|נטע אחיטוב|משבר המים בעזה: מגפות וזיהומים בשטח ישראל והמוני עזתים שצובאים על הגדר|1.3028478|4 באוגוסט 2016}}}}.
באוגוסט 2020 רכשה קרן השקעות קיסטון 50% ממניות המתקן מידי חברת IDE טכנולוגיות{{הערה|{{גלובס|עומרי כהן|קרן קיסטון תשלם 250 מיליון שקל עבור 50% ממתקן ההתפלה באשקלון|1001340123|21 באוגוסט 2020}}}}.
==מבנה המתקן==
למתקן שלושה קווי יניקה ה[[משאבה|שואבים]] מים ממרחק של [[מטר|קילומטר]] מה[[חוף]] ומעומק של כחמישה עשר מטרים. ראשית עוברים המים [[סינון]] ראשוני, לאחר מכן מועלה [[לחץ מים|לחץ המים]] ל־70 [[בר (מידה)|בר]] והמים עוברים דרך [[ממברנה חדירה למחצה|ממברנות חדירות למחצה]] לביצוע תהליך ההתפלה באמצעות [[אוסמוזה הפוכה]]. לאחר סיום התהליך ההתפלה מושבת למים המותפלים [[מים קשים|הקשיות]] הנדרשת למי שתייה והם מועברים לחברת מקורות והתמלחת מוחזרת לים{{הערה|שם=ISA}}.
| |||