חומצה היאלורונית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ פרסומת |
תבנית הארץ, אין קישורים חיצוניים |
||
שורה 12:
|בסיסיות=
|CAS={{כ}} 9004-61-9
}}
'''חומצה היאלורונית''' או '''היאלורונן''' (ב[[אנגלית]]: '''Hyaluronic Acid'''; בקיצור: '''HA''') היא גליקוזאמינוגליקאן לא גופרתי אניוני המצוי בשפע ברקמות חיבור, רקמות אפיתליות ועצביות. הנוסחה הכימית שלה היא [[פחמן|C]]<sub>14</sub>[[מימן|H]]<sub>21</sub>[[חמצן|NO]]<sub>11</sub>)<sub>n</sub>).
שורה 25 ⟵ 24:
==תפקיד==
היאלורונן הוא פולימר פחמימתי המצוי בכל הגוף ובמטריצה החוץ תאית. היאלורונן הוא מרכיב מרכזי בנוזל הסינוביאלי ונמצא כי תפקידו להגביר את סמיכותו של הנוזל. ביחד עם לובריצין הוא גם המסכך הראשי בנוזל.
היאלורונן הוא מרכיב חשוב בסחוס המפרקי בו הוא מצוי כמעטפת מסביב לכל תא כונדרוציטי. היאלורונן יוצר קומפלקס יחד עם פרוטאינים מסוימים וסופח מים. תכונה זו של המפרק עוזרת לעמידות שלו ללחץ דחיסה.
היאלורונן הוא מרכיב חשוב בעור שבו הוא מעורב בתיקון הריקמה ובריכוז הבריא של מולקולות מים בתוכו (לחות). חומצה היאלורונית תורמת רבות גם להתרבות ולנדידת תאים ומשתתפת באיתות הבין תאי. המאסה המולקולרית של ההיאלורונן (גודלו) פוחתת עם הגיל. חוקרים בודקים לאחרונה כי ייתכן והחומצה מונעת התפתחות של תאים סרטניים.
שורה 39 ⟵ 38:
מוצרים ממקור זה אינם מכילים חלבונים ממקור חי. המעבדות מנקות את התוצר מחלבונים ואנדוטוקסינים ממקור בקטריאלי עד לרמה 0.4 חלקיקים למיליון (כרומה, היאלסטייל) שבקושי ניתנת לזיהוי ולכן אינה גורמת לתגובות אלרגיות אצל המטופלים.
'''הצלבה''' (Cross Linking)
חומצה היאלורונית מתפרקת בגוף בתוך 24 - 48 שעות בגוף. כדי להפוך את ההיאלורונן לפולימר שעמיד יותר בפני פירוק אנזימטי ובעל צמיגות גבוהה יותר פתחו היצרנים שיטות שונות להצלבת השרשראות השונות של הפולימר אחת לשנייה. הכימיקל בו משתמשים להצלבה רוב היצרנים הוא BDDE
{ether
למרות שתרכובת זו עשויה להיות מסרטנת בריכוזים גדולים, בריכוזים קטנים לא נצפו איתה תופעות לוואי לאורך שנים והיא נחשבת כחומר ההצלבה הבטיחותי ביותר כיום. כדי לצמצם את הסכנה האפשרית מ-BDDE הוא אינו נמצא חופשי בתמיסה של חומר מילוי הקמטים כיוון שבתהליך הייצור הוא נשטף ממנו ורק BBDE שקשור לחומצה היאלורונית מצוי בתוצר הסופי.
שורה 60 ⟵ 59:
==מכניזם הפעולה==
מוצרים על בסיס חומצה היאלורונית פועלים היטב בתחומי הניתוחים הפלסטיים והאסתטיים בגלל תכונתה של החומצה ההיאלורונית לספוג מים
==טכניקות הזרקה==
שורה 69 ⟵ 68:
# Fan technique - הרופא נכנס מנקודה אחת אל תוך הקמט ובלי להוציא את המחט מזריק בזויות שונות
# Sandwich Technique - כמשתמע משמה, בעזרת שיטה זאת הרופא מזריק לשכבות שונות של העור סמיכויות שונות של חומצה היאלורונית. משתמשים ב"שיטת הסנדוויץ" בעיקר בקמטים עמוקים. הרופא מזריק חומר מילוי סמיך לשכבות העמוקות של העור כדי למלא את הנפח שחסר ולאחר מכן חומר מילוי דליל יותר לשכבות העליונות של העור כדי למלא את הקמט.
בשנים האחרונות רווחת שיטת ההזרקה בקנולות שפותחה על ידי דוקטור בנג'מין אשר מצרפת.
הקנולות הן מחטים קהות וארוכות. היתרונות הן כניסה מנקודת הזרקה אחת ומילוי שטחים נרחבים ללא הצורך בטראומות מרובות ושטפי דם הנגרמים מהזרקה עם מחט בנקודות רבות. כדי להחדיר את הקנולה, הרופא משתמש במחט עם קוטר זהה או רחב יותר ויוצר את פתח הכניסה. לאחר הוצאת המחט יכול הרופא להחדיר את הקנולה. למרות שאין ויכוח מקצועי בין הרופאים על כך שבהתוויות ובאזורי פנים מסוימים לקנולות יתרון גדול על מחטים איננו יודעים עדיין את השפעתו של מכשיר זה על השכבה התת-עורית אליה הוא נדחף ומפלס את דרכו.
שורה 80 ⟵ 79:
== סכנות ==
השימוש בחומצה היאלורונית ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] נמצא בעלייה מתמדת ו[[האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית]] מתריע על עלייה במספר הסיבוכים משימוש לא מקצועי בה.
על פי האיגוד, במחצית השנייה של שנת 2018 ניתנו כ–70 אלף הזרקות של החומר, ו–68 מטופלים אושפזו. לפי הנתונים, מספר ההזרקות ומספר הנפגעים גדלו פי ארבעה ביחס לשנים קודמות. האיגוד התבסס על מידע מתשע מחלקות ושש יחידות [[כירורגיה פלסטית]] בבתי החולים בארץ. לטענת הרופאים, הגדרת החומר כ"אביזר רפואי" על ידי [[משרד הבריאות]] מובילה להיעדר אכיפה של השימוש בו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.6131016|כותרת=חומר לטשטוש קמטים הפך לנפוץ - מספר הנפגעים בעלייה|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-11-02}}}}▼
▲על פי האיגוד, במחצית השנייה של שנת 2018 ניתנו כ–70 אלף הזרקות של החומר, ו–68 מטופלים אושפזו. לפי הנתונים, מספר ההזרקות ומספר הנפגעים גדלו פי ארבעה ביחס לשנים קודמות. האיגוד התבסס על מידע מתשע מחלקות ושש יחידות [[כירורגיה פלסטית]] בבתי החולים בארץ. לטענת הרופאים, הגדרת החומר כ"אביזר רפואי" על ידי [[משרד הבריאות]] מובילה להיעדר אכיפה של השימוש בו.{{הערה|{{
==הערות שוליים==
| |||