ויקיפדיה

ירידה מארץ ישראל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עריכה. דברי לפיד ובנט אינם כה חשובים. , החלפות (), אחידות במיקום הערות שוליים
ביטול גרסה 31157656 של נרו יאיר (שיחה) הפעם המחיקות שלך לא מוצדקות כלל. הציטוט של לפיד חשוב בגלל שהוא עורר בזמנו הרבה מחלוקת. בטוח יותר חשוב מהציטוט של ברק. הנתונים שהוספתי לערך חשובים ואי אפשר לסנן אותם. בסופו של דבר רוב האנשים מקבלים מידע דרך ויקיפדיה ולא דרך הקישורים החיצוניים בסוף הערך. אי אפשר לסנן מהם מידע
שורה 1:
'''ירידה''', או '''ירידה מישראל''', היא [[הגירה|הגירתם]] של [[יהודים]] מ[[ארץ ישראל]] אל [[הגולה]]. מאז הקמתה של מדינת [[ישראל]] בשנת [[1948]] משמש המונח "ירידה" לציון הגירתם של יהודים מישראל בין אם בקבוצות (קטנות או גדולות) ובין אם כיחידים. הפעולה המנוגדת, הגירה של יהודים לישראל, נקראת [[עלייה לארץ ישראל|עלייה]]. על פי הערכותאחת ההערכות של [[תפוצת ישראלים בעולם]], לפחות חצי מיליון ישראלים ובני משפחותיהם מתגוררים מחוץ לישראל, רובםרוב בהישראלים היגרו ל[[ארצות הברית]]. הנתפסת הן כעשירה וכמתקדמת יותר, והן כמאפשרת הזדמנויות רבות ומגוונות. עשרות אלפי ישראלים נוספים היגרו לאורך השנים ל[[קנדה]], [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]], [[גרמניה]] ו[[אוסטרליה]], בעוד שאלפים אחרים היגרו ל[[הולנד]], [[צרפת]] ו[[רוסיה]]<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://din-online.info/pdf/es35.pdf|הכותב=אורי אלטמן|כותרת=הגירה מישראל: בעיה או הזדמנות?|אתר=המכון לאסטרטגיה ציונית|תאריך=דצמבר 2019}}</ref>.
 
== אטימולוגיה ==
מהגרים מרצון מישראל מכונים "יורדים", כמשקל נגד לכינוי "עולים". השימוש בשם העצם "יורד" הוא חידוש של העת החדשה.{{הערה|מילון אבן שושן, ערך יורד}} עם זאת, השימוש במושג ״יורדים״ נמצא טעון ורבים מעדיפים את המונח הנייטרלי ״מהגרים״.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://dugrinet.co.il/node/14972|כותרת=מהגרים או יורדים? {{!}} דוגרינט|תאריך_וידוא=2020-06-30|אתר=dugrinet.co.il}}}} התנועה הציונית, ובהמשך גם מדינת ישראל, אימצו את הטרמינולוגיה הזו וראו ביהודיבכל יהודי המהגר לישראל "עולה" המקיים מטרה נעלה, ואילו העוזב אותה הוא "יורד" הנוטש את החלום הציוני<ref name=":0" />.
 
== בהלכה ==
{{ערך מורחב|יציאה מארץ ישראל (הלכה)}}
ה[[הלכה]] קובעת סייגים על ירידה מ[[ארץ ישראל]]. על פי ה[[רמב"ם]] מותר לצאת להשתקע בחוץ לארץ רק במקרים של [[רעב המוני|רעב כבד]].{{הערה|[[משנה תורה]], הלכות מלכים, פרק ה' הלכה ט'}} ה[[מהרי"ט]] קובע שמותר לרדת מישראל גם כדי להתחתן, ללמוד [[תורה]] או להתפרנס, גם אם אין רעב. וכן לצורכי רפואה. בכל מקרה. הירידה מן הארץ ואפילו היציאה ממנה אינה נחשבת ביהדות לראויה לאיש המעלה.{{הערה|הרב [[חיים נבון]], [http://www.yba.org.il/show.asp?id=23683&big_cat=1512 יציאה מארץ ישראל], אתר [[ישיבות בני עקיבא]]}}
 
הרב [[שמואל הלוי וואזנר]], היה יוצא מדי שנה לשווייץ לנפוש, והוא פסק שנופש נחשב בימינו לצורך רפואה, ועל כן מותר לצאת גם לצורך נופש על מנת לחזור לאחר הנופש.
 
ה[[רמב"ם]] שולל את הירידה מכל וכל, באומרו:
שורה 24 ⟵ 26:
 
=== מאז קום מדינת ישראל ===
המהגרים מישראל בעשורים הראשונים שלאחר הקמת המדינה היו ברובם עולים חדשים שהתקשושלא להתאקלםהתאקלמו באופן מיטיבי והחליטו שעליהם להמשיך למדינה שלישית או לחזור למדינת המוצא. עם השנים שיעור ילידי הארץ בקרב המהגרים מישראל הפך למשמעותי יותר. לעובדה זו לא הייתה השפעה על היקף ההגירה היהשלא השתנה באופן ניכר ואשר עמד על בין 4,000 ל-20,000 מהגרים בשנה בין השנים 1948 ל-1980<ref name=":0" />. לפי [[משה סיקרון]] בין 1948 ל-1951 ירדו מישראל כ-60,000 נפש, רובם עולים חדשים.{{הערה|{{ישראל היום||תופעה: רבבות עוזבים את הארץ|770283}}}} גלי ההגירה הגדולים מישראל התרחשו בשנים שלאחר [[מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום כיפור]] ו[[מלחמת לבנון הראשונה]]. ב-1974 מספר היורדים מהארץ היה כמעט שווה למספר העולים.
 
בין השנים 2017-1990 היגרו מישראל כ-575 אלף ישראלים. 215 אלף מתוכם (כ-37%) היו [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|עולים ממדינות חבר העמים]]. 55 אלף מתוכם חזרו לארץ בשנים שלאחר מכן וכ-160 אלף (28%) נשארו בחו"ל. כלומר העלייה הגדולה מברית המועצות בשנות התשעים היא אחד המרכיבים המשמעותיים במספר הישראלים שהיגרו ממנה מאז שנות התשעים<ref name=":0" />.
 
=== נתונים רשמיים ===
מדינת ישראל היא מדינה קולטת עלייה, ומספר המהגרים אליה רב במידה ניכרת ממספר המהגרים ממנה. ישנם אומדנים שונים בנוגע למספר הישראלים שעזבו את ישראל ומתגוררים בחו"ל בשנים האחרונות. [[משרד הקליטה]] משקיע משאבים במטרה לעודד חזרת יורדים לישראל.{{הערה|{{ynet|יעל ברנובסקי|מספר העולים לישראל בשפל של 18 שנה|3485910|23 בדצמבר 2007}}}}
 
חלקישנה מהחוקריםמחלוקת מחשיביםבין כמהגריםהחוקרים ישראליםכיצד רקלהגדיר את ילידיהישראלים במדינות השונות וממילא יש לכך השפעה על הערכת מספרם של הישראלים המתגוררים כיום מחוץ למדינת ישראל. ההגדרה הצרה ביותר היא שמהגרים ישראלים, הם ילדי ישראל שהיגרו. הגדרות רחבות יותר כוללות גם את הנכדים של הישראלים שהיגרו, וכן אזרחים יהודים שניצלו את [[חוק השבות]], אף על פי שאף פעם לא גרו בה באופן קבוע. [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] מגדירה כמהגר אזרח שחי בישראל לפחות מספר חודשים, ואז עזב למשך יותר משנה. הגדרה זו מתבססת על הגדרות [[האומות המאוחדות|האו"ם]]: שמהגר בין-לאומי הוא כל אדם המשנה את המדינה המשמשת למגוריו בשגרה. מהגר לטווח ארוך הוא אדם העובר מדינה שאיננה משמשת למגוריו בשגרה, לפרק זמן של שנה ויותר<ref name=":0" />.
 
לפי נתוני [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] שפורסמו ב-2012 מאזן ההגירה מישראל לחו"ל הולך ומשתפר מאז 2001 ושיעור הירידה הוא הנמוך ביותר מזה 40 שנה. מספר היורדים נטו, בניכוי חוזרים, היה כ-5,400 איש ב-2010 לעומת כ-8,500 ב-2008. מספר היורדים הכולל מאז קום המדינה נאמד אז ב-684 אלף איש, שמהם נפטרו כ-120 אלף.{{הערה|{{nrg|יוסי גרינשטיין|כמות היורדים מהארץ קטנה אשתקד ל-15.6 אלף איש בלבד|392/834|6 באוגוסט 2012|16|2}}}} ב-2019 פרסמה הלשכה כי שיעור היורדים ממשיך לרדת. כ-72% מהיורדים יהודים, 23% נוצרים וחסרי סיווג דת ו-5% מוסלמים. 53% מהיורדים לא נולדו בישראל, בעיקר יוצאי ברית המועצות לשעבר.{{הערה|{{דבר ראשון|דוד טברסקי|ירידה ביורדים: מספר הישראלים שעזבו את ישראל ליותר משנה יורד כבר עשור|192319|13 באוגוסט 2019}}}}
שורה 37 ⟵ 39:
על פי מאזני ההגירה המצטברים והגדרות [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|הלמ"ס]], מאז קום המדינה ועד סוף שנת 2017 כ-732 אלף ישראלים יצאו ולא חזרו לאחר שהייה ממושכת בחו"ל. עם זאת, אומדן זה כולל גם את אלו שנפטרו בחו"ל. על פי שיעורי התמותה של הלמ"ס, מוערך מספר הישראלים שנפטרו בחו"ל בין 133 ל-171 אלף, כך שאומדן מספר הישראלים השוהים בחו"ל בסוף 2017 נע בין 561 ל-599 אלף תושבים. אומדן זה אינו כולל ילדים שנולדו בחו"ל לישראלים<ref name=":0" />.
 
הגדרה זאת בעייתית מפני שהיא כוללת מצד אחד עולים חדשים, שלאחר כמה חודשים או שנים החליטו לעזוב את ישראל,. ומצדכאלה הם לדוגמה [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|עולים מברית המועצות לשעבר]] שלאחר תקופת זמן מועטה בישראל היגרו למדינות אחרות. מצד שני היא כוללת ישראלים השוהים בחו"ל מספר שנים לצורך עבודתם, כאשר בעת סיום העסקתם ה[[אשרה (ויזה)|ויזה]] שלהם נגמרת והם צריכים לחזור לישראל. דוגמת אקדמאים, או עובדים בתעשיית ההיי-טק, או ספורטאים המשחקים בחו"ל<ref name=":0" />.
 
לפי אומדן של [[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי]] (OECD) משנת 2005 כמות היורדים המשכילים אשר יורדים מישראל הוערכה על 5.3 מהגרים משכילים על כל אלף ישראלים משכילים. הערכה זו למעשה ממקמת את ישראל בשליש התחתון מתוך השוואה של 103 מדינות אותם השווה ארגון ה-OECD בהם הממוצע היה 14 מהגרים משכילים על כל אלף איש משכילים. בישראל שבה קיימת תשתית חינוכית וטכנולוגית מפותחת ובסיס איתן של אזרחים משכילים, המדינה מצליחה לשמור בתוכה כמות גדולה יחסית של משכילים לעומת מדינות כמו [[בלגיה]], [[הולנד]], [[פינלנד]], [[דנמרק]], [[ניו זילנד]] ו[[אוסטרליה]].{{הערה|{{cite web|title=Database on immigrants and expatriates: Emigration rates for highly educated persons by country of birth|work=Organisation for Economic Co-ordination and Development, Statistics Portal|url=http://www.oecd.org/document/51/0,3343,en_2825_494553_34063091_1_1_1_1,00.html|accessdate=15 April 2008 }}}} במחקר שפרסם [[דן בן-דוד|דן בן דוד]] בשנת 2019 עולה שככל שישראלי משכיל כך עולה ההסתברות שהוא יהגר. כרבע מאנשי הסגל האקדמי הישראלים נמצאים באוניברסיטאות המובילות בארצות הברית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://shoresh.institute/archive.php?src=shoresh.institute&f=research-paper-heb-emigration.pdf|הכותב=דן בן דוד|כותרת=עזיבת הארץ המובטחת: מבט על אתגר ההגירה מישראל|אתר=מוסד שורש|תאריך=מאי 2019}}</ref>
שורה 50 ⟵ 52:
 
== מניעי הירידה ==
במאהסטטיסטית ה-21היורד רביםהממוצע מן היורדים הםהוא [[חילונים|חילוני]], [[אקדמיה|אקדמאיםאקדמאי]] בסביבות שנותבשנות השלושים לחייהםלחייו, שהחליטושהחליט לעזוב את ישראל לטובת שיפור איכות החיים הכלכלית שלהםשלו ומימוש הזדמנויות מקצועיות נוספות שלא מתאפשרות להםלו בישראל. הסיבה המרכזית להגירה מישראל במאה ה-21 היא הרצון בשיפור רמת החיים הכלכלית. על אף המציאות הביטחונית וקשייםהמורכבת נוספיםהקיימת בישראל, שיקוליםשיקול אלהזה הםהוא בעליבעל משמעות מינורית בהחלטה לעזוב. למעשה, המהגרים מישראל דומים באופן כללי למהגרים רבים ברחבי העולם המחפשים הזדמנויות כלכליות ומקצועיות חדשות במדינות עשירות ומפותחות, תוך שמירה על קשר עם המשפחה והחברה בארץ המוצא, משימה שנעשתה לפשוטה עם השימוש הנרחב ב[[אינטרנט]] והוזלת כרטיסי הטיסה. לפי חישוב שעשה פרופ' ינון כהן כ-55% מהיוצאים מישראל בין השנים 1948 ל-2011 הם עולים המהגרים למדינה שלישית, כמעט תמיד במערב, <ref name=":0" /> וחלקם חוזרים לארץ מוצאם, תופעה שמתרחבת כאשר התנאים בארץ המוצא משתפרים, כפי שאירע ב[[רוסיה]] ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]].

היורדים רואים את ההגירה כחלק מתהליכים טבעיים של גלובליזציה המאפשרים להם להיות בקשר טוב יותר מאי-פעם עם הסביבה שהשאירו בישראל. כך הירידה אינה מובנת כהפניית עורף לעבר אלא כהתקדמות טבעית לעתיד כלכלי ומקצועי טוב יותר<ref name=":0" />.
 
הגורם המניע אשר מביא לבסוף את התושבים להגר לעיתים קרובות קשור ישירות לאיכות החיים של התושבים. לפי הסקר אשר נערך בשנת 2007 הציון הממוצע בו דירגו הישראלים את איכות חייהם בסולם מאפס עד עשר, עמד על 6.84,{{הערה|{{cite news| last = Crabtree
שורה 62 ⟵ 66:
דחיית הירידה מארץ ישראל וההעדפה של יהודים לחיות בגלות הייתה הנחה מרכזית של כל הזרמים ב[[ציונות]] כאשר "[[שלילת הגלות]]" הייתה אמונה מרכזית של החינוך הציוני הישראלי עד ל[[שנות השבעים]] כאשר מדינת ישראל הייתה חייבת לקבל את האוכלוסייה היהודית הגדולה אשר חיה מחוץ לישראל, בעיקר לנוכח התמיכה הענקית לה זכתה ישראל מאוכלוסייה זו בעקבות ב[[מלחמת ששת הימים]].
 
בימי העליות הראשונות הייתה הירידה גורם לפסימיות לגבי הצלחת המפעל הציוני. על הירידה כתב [[נח שפירא]] את השיר "עת לבכות", בשנת [[1902]].{{הערה|שם=קניאל-קתדרה73}} בריאיון עיתונאי ב-[[1976]] כינה [[יצחק רבין]] את היורדים "נפולת של נמושות". ו[[מנחם בגין]] חישב את חומרת הבעיה בהקשר הצבאי וטען שמאז קום המדינה ישראל איבדה כתוצאה מהירידה "ארבע [[אוגדה|אוגדות]] ושתים עשרה [[חטיבה|חטיבות]]"<ref name=":0" />. יותר מכל, הפריעה אז להנהגה הציונית במדינת ישראל העובדה שילידי הארץ שנולדו בה, הפנו עורף לחלום הציוני וירדו מישראל. זאת לעומת עולים חדשים שלא נקלטו וירדו, תופעה שתמיד הייתה קיימת באחוזים ניכרים.{{הערה|[http://www.amalnet.k12.il/meida/history2/hisi3111.htm יחסי הגומלין בין מדינת ישראל והתפוצות], סקירה חודשית מרץ אפריל 1978, ריאיון עם משה ריבלין יו"ר [[דירקטוריון]] ה[[קק"ל]]}} בריאיון עיתונאי אשר נערך עם שר הביטחון דאז [[אהוד ברק]] בשנת [[2008]], הוא ציין כי "היהודים יודעים שהם יכולים להסתדר בכל פינה בעולם. המבחן האמיתי בשבילנו הוא להפוך את מדינת ישראל למקום כל כך אטרקטיבי בתחומי המדע, החינוך, התרבות ואיכות החיים שאפילו בני הנוער היהודיים האמריקנים ירצו להגר לישראל. אם אנחנו לא נצליח לעשות זאת, אפילו מי שנולד כאן יחליט לבסוף להגר למקומות אחרים, זוהי בעיה אמיתית".{{הערה|[http://www.theatlantic.com/doc/200805/israel/2 Unforgiven] / ג'פרי גולדברג, The Atlantic, [[מאי]] 2008}} בשנת 2013 שר האוצר דאז ו[[הדור השני לשואה|דור שני לשואה]] [[יאיר לפיד]] יצא בחריפות נגד היורדים: "מילה לכל אלה שנמאס להם והם עוזבים לאירופה. אתם תופסים אותי במקרה ב[[בודפשט]]. באתי לכאן לנאום ב[[האספה הלאומית (הונגריה)|פרלמנט]] נגד ה[[אנטישמיות]] ולהזכיר להם איך ניסו לרצוח כאן את [[יוסף לפיד|אבא שלי]] רק מפני שליהודים לא הייתה מדינה משלהם, איך הרגו את סבא שלי במחנה הריכוז, איך הרעיבו את הדודים, איך ניצלה סבתא ברגע האחרון מ[[צעדות המוות|צעדת המוות]]. אז תסלחו אם אני קצת חסר סבלנות לאנשים שמוכנים לזרוק לפח את הארץ היחידה שיש ליהודים כי בברלין נוח יותר"<ref name=":0" />.
 
נושא הירידה עולה לעיתים רבות במהלך הקמפיינים הפוליטיים בישראל כאשר המפלגות הפוליטיות השונות והמועמדים מתווכחים על כך שהתנהלויות מסוימות עלולות להגביר או מסוגלות להפחית את כמות ההגירה מישראל. לעיתים רבות הצעות חוק רבות אשר עולות ב[[הכנסת|כנסת]] גורמות לחילוקי דעות רבים על הבסיס האם הם יצליחו למנוע או שמא יגרמו להגירה מישראל.{{הערה|{{Citation
| last = Lahav | first = Gallya | last2 = Arian| first2 = Asher | title = "Israelis in a Jewish diaspora: The multiple dilemmas of a globalized group" in International Migration and the Globalization of Domestic Politics ed. Rey Koslowski| place = London| publisher = Routledge
| year = 2005| page = 89| edition =| url = http://books.google.com/books?id=SG3ZXGZ_VvUC&pg=RA1-PA83&dq=Gallya+Lahav+and+Asher+Arian+Diaspora&ei=ISUUSI7YA4vMsQOrm9CaCA&sig=H7bbgZAJ9C0bDCabnc2yhpDfIGU#PRA1-PA89,M1| doi =
| id =| isbn = 0415258154}}}}
 
במאה ה-21 השתנה היחס כלפי היורדים. הירידה החלה להיות מקושרת לשכבות מובילות בחברה הישראלית, וחלק מהישראלים מקשרים בין משברים כלכלים ופוליטיים בישראל ובין הגירה. לעיתים כוללת הירידה אמירה פוליטית, המאשימה את המדינה ב"בגידה" באזרחיה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://dd06f133-51e0-403c-a33e-06e4da954d7d.filesusr.com/ugd/bbcd57_3e0005e3c25a48fdb01532f240e05ce0.pdf|הכותב=עוז אלמוג|כותרת=למה לי פוליטיקה עכשיו? - אסקפיזם כתפישת עולם. (הפרק "לחיות במדינת המרצחים")|אתר=אנשים ישראל|תאריך=6 במרץ 2014}}</ref>
 
עםמצד זאת,שני יש הרואים חיוב בשהייה זמנית בחוץמחוץ לארץ אספקט חיובי, בנימוקכאשר שהדברבמהלך מאפשרשהותם לצבורבחו"ל ידעשל וניסיוןישראלים המשמשבשליחות, הם גם מייצגים את האדםישראל בכבוד, וגם בחזרתם לארץ הם תורמים מהידע והניסיון שצברו מעבר לים. כך למשל במינוי של [[אמיר ירון]] לנגיד בנק ישראל, לאחר חזרתושהוכשר לישראלבארץ, וחזר אליה לאחר קריירה אקדמית בחו"ל. גם [[נפתלי בנט]] שבעצמו שהה כמה שנים בשליחות בחול, תמך בה במסגרת שליחות או מסגרת עסקית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.themarker.com/career/1.2134628|הכותב=הילה ויסברג|כותרת=בנט: "עזיבת הארץ לתקופה קצובה - חוויה מפרה"|אתר=themarker|תאריך=אוקטובר 2013}}</ref>
 
בשנת [[2008]] בשל המשברים האידאולוגיים בחברה הישראלית ובשל הכמות הקטנה והמצטמצמת של העולים המגיעים לישראל, משרד הקליטה הישראלי החל במשימה חדשה אשר מכוונת לאוכלוסיית היורדים הישראליים בנוסף לקהילות היהודיות הלא-ישראליות תחת הכותרת "חוזרים הביתה ב-60 לישראל".{{הערה|{{cite news| last = Rettig| first = Haviv| title = Analysis: Aliya policy lacking imagination| work = Jerusalem Post| pages =| language = English| publisher = Jerusalem Post| date = 6 Apr 2008| url = http://www.jpost.com/servlet/Satellite?cid=1207238167463&pagename=JPost%2FJPArticle%2FShowFull| accessdate = 29 Apr 2008}}}}
 
אנשים בעלי דעות אנטי-ציוניות אשר מתנגדים לקיומה של מדינת ישראל טוענים כי תופעת הירידה מישראל מדגישה את החסרונות בקיומה של מדינה ריבונית-לאומית יהודית בארץ ישראל ומעלה שאלות לגבי יכולת הקיום של מדינת ישראל במזרח התיכון. מספרם של הישראלים אשר ירדו לארצות הברית עד היום עומד על 1.2 מיליון – נתון אשר אנטי-ציוניים עושים בו שימוש על מנת לחזק את טענותיהם.{{הערה|[http://www.washington-report.org/archives/March_2004/0403018.html Washington Report on Middle East Affairs {{!}} Telling the truth for more than 30 years -- Facts on the Ground: A Jewish Exodus From Israel]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} ברם, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על כך שההערכות של המקור האנטי-ציוני מוגזמות בהרבה.{{הערה|{{NFC|אהוד פרלסמן|הירידה מהארץ: על נתונים ושקרנים|003-D-96577-00|11 באוקטובר 2014}}}}
שורה 79 ⟵ 83:
==ארגוני יורדים ותרבות יורדים ישראליים בחו"ל==
{{הפניה לערך מורחב|ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית}}
העובדה שבארצות היעד העיקריות של המהגרים הישראלים קיימות קהילות יהודיות גדולות מקלההמונות עלמאות אלפי יהודים, הופכת את תהליך ההגירה לנוח בהרבה, ומסייעת עללהם שימורלשמור על זהותם היהודית שלבאופנים בהם היא הגיעה לידי ביטוי בחייו היורדיםבישראל<ref name=":0" />.
 
יורדיםהחל מהמאה ה-21 בולטת תופעה שבה ישראלים רבים חייםהמתגוררים ברחבי העולם מתאגדים וחיים במעין קהילה ישראלית מעבר לים, שבההפועלת הםלשימור יכוליםהתרבות להמשיךהישראלית, לדברלדיבור עבריתהשפה ולשמורהעברית עלולחיזוק הקשר קשרלחיים לישראלבישראל. לעיתיםקיומה נוצרשל קהילה ישראלית איתנה החולשת על תחומי חיים רבים הופכת את ההגירה לפשוטה עוד יותר, ולעיתים עד כדי שםיצירת מודל חדש של ישראליות הצומח דווקא מחוץ לגבולות ישראל<ref name=":0" />. חלקכך מןלמשל הישראלים היורדים משתתפיםנוטים להיות פעילים באופן רב יותר מהקהילות היהודיות אליהן הם נקלטים, יוצרים ומשתתפים בארגונים פורמליים ולא פורמליים, משתתפים במוסדות הדתיים של הקהילות היהודיות ושולחים את ילדיהם למוסדות החינוך היהודיים בשיעור רב יותר מהאוכלוסיות היהודיות המקומיות.
 
בשנת 2002 הוקמההוקם ב[[לוס אנג'לס]] שבמדינת קליפורניה, ארצות הברית, גוף שכינה עצמו "מועצת הקהילה הישראלית" (ובאנגלית הוכר תחת ראשי התיבות CIC). המועצהההקמה הוקמההייתה במטרהתחת לחזקתחושת אתהשליחות הסולידריותוהסולידריות עם מדינת ישראל שהייתה בעיצומה של [[האינתיפאדה השנייה]]. גוף המתנדבים ארגן עצרות תמיכה בישראל, פסטיבל בימי העצמאות הישראלייםלישראל וכן ארגןטריבונל כתיבהכותבים ותגובותומגיבים במדיה הכתובה והדיגיטלית. הואוכן סייע גםרבות ל[[כלבים לשלום]] ("פאפס פור פיס"). במקביל הוקם בלוס אנג'לס הוקם גם ארגון מנהיגות ישראלי אשר פעיל במיוחד בפעילויות התמיכה במדינת ישראל.
 
מגוון רב של אתרי אינטרנט, עיתונים ומגזינים בשפה העברית מתפרסמים ב[[ניו יורק]],{{הערה|{{cite journal
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ירידה_מארץ_ישראל"