תולדות יהודי טוטקומלוש – הבדלי גרסאות

אנשי טוטקומלוש נקראו ל[[שירות העבודה (הונגריה)|שירות העבודה]] (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) בין פברואר [[1942]] לאוקטובר [[1943]] כהמשך ישיר לחוקים המפלים האנטי-יהודיים בהונגריה (ה[[נומרוס קלאוזוס]] החוק היהודי הראון [[החוק היהודי השני]] ו[[החוק היהודי השלישי]]). באפריל [[1944]], חובת ענידת [[הטלאי הצהוב]] הוחלה גם בטוטקומלוש, ואז החלה נעילת היהודים בגטו. ב-[[13 במאי]] עזבו המשפחות את בתיהם ועברו לחצר המגודרת של מכונת איצקוביץ בכיכר המרכזית, לשטחי העסק ולדירות בבית איצקוביץ. ה[[גטו]] נשמר על ידי ז'נדרמים מקומיים והכפריים. ב-[[20 ביוני]] 1944 הוסעו היהודים מטוטקומלוש לתחנת הרכבת, הועמסו על קרונות משא והועברו למחנה האיסוף של גטו בקשצ'אבה, משם כולם מלבד מרגיט הרצוג ואישתו של מיקלוש גרוס רוז'י לייכטר ומשפחתה שעמדה ללדת נשלחו ל[[דברצן]]. מתוך 122 יהודים מטוטקומלוש, 83 גורשו ל[[מחנה שטראסהוףשטרסהוף]] ו -39 גורשו ברכבת ל[[לאושוויץאושוויץ]]. איש מהגורשים לאושוויץ לא חזר לטוטקומלוש. חלק מהמגורשים למחנה שטראסהוף הועברו למחנות ב[[ווינה]] והסביבה. בשנת [[1945]] שחררו כוחות סובייטים ואמריקאים את השורדים. בשנת 1945 חזרו 86 אנשים לטוטקומלוש, שרבים מהם עזבו במהרה למקום אחר או היגרו. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] חיו בכפר רק חמישה יהודים. אלה שנותרו נפטרו במהלך השנים, בימים אלה רק לשתי משפחות יש שורשים יהודיים בטוטקומלוש, אך עדיין יש צאצאים רבים של יהודי טוטקומלוש הן בעולם הו בישראל והן בבבודפשט.