מוזיאון הסובלנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוסבר לך שזה לא שייך לפה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ הגהה, ויקיזציה |
||
שורה 14:
חלק מן השטח עליו נבנה המוזיאון היה שייך בתחילתו ל[[בית הקברות ממילא|בית הקברות המוסלמי בממילא]]. לאורך תקופת [[המנדט הבריטי]] פיתוח השטח העירוני הבנוי של ירושלים התקדם מסביב לבית קברות זה, שנחשב עד אז כ[[שטח פתוח]]. ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] נסלל המשכו של [[רחוב הלל]] (שנקרא במקור [[רחוב בצלאל]]) והוקם '[[בית אגרון]]', שנחנך ב-3 ביוני 1969{{הערה|{{מעריב||גב גולדה מאיר בחנוכת בית אגרון בירושלים|1969/06/04|00301}}}}. באותה עת נבנה במקום גם מגרש חנייה עירוני מוסדר לבאי 'בית אגרון', 'בית המהנדס' וגן העצמאות{{הערה|{{הצופה||מגרש חניה ליד גן העצמאות|1968/11/25|00327}}}}.
את הקמת המוזיאון יזם הרב [[מרווין האייר]] שיזם הקמת מוזיאון דומה גם ב[[לוס אנג'לס]], שנחנך ב-1997{{הערה|שם=זנדברג2002|}}. לצורך הקמת מוזיאון הסובלנות תרמה עיריית ירושלים את השטח שהוקצה למגרש החנייה. בדצמבר 2000, אישרה [[ועדה מקומית לתכנון ולבנייה|הועדה המקומית לתכנון ולבנייה בירושלים]] את תוכנית הקמת המוזיאון{{הערה|{{גלובס|דליה טל|תוכנית מוזיאון הסובלנות של פרנק גארי: 16,000 מ"ר|460319|31 בדצמבר 2000}}}}. כעבור שנה, בדצמבר 2001 אושרה התוכנית סופית כשקיבלה תוקף
ב-23 בנובמבר 2002 נערך טקס הסרת הלוט מעל דגם המבנה ב[[משכן הנשיא|בית הנשיא]] בירושלים. עיצוב המוזיאון בתכנונו המקורי נעשה על ידי האדריכל [[פרנק גרי]] ונחשב לייחודי בישראל, ועל כן זכה לתומכים ומתנגדים רבים, עוד בטרם נבנה. העיצוב יוצא הדופן התבטא גם בצורתו האמורפית והמיוחדת, כמו גם בציפוי החדשני ב[[זכוכית]] וב[[טיטניום]]; העיצוב הזכיר את [[מוזיאון גוגנהיים בילבאו|מוזיאון גוגנהיים]] ב[[בילבאו]], אף הוא פרויקט של פרנק גרי. עלותו הגבוהה של המוזיאון, בשל העיצוב והציפוי הייחודי, הרקיעה עד לכ-200 מיליון [[דולר]]ים, מכספי תרומות ומכספי
בין תומכי העיצוב הייחודי המקורי (של המרכז ושל המוזיאון) נמנו גם ראשי העירייה לשעבר
ב-[[2 במאי]] [[2004]] נערך בכיכר טקס הנחת [[אבן פינה|אבן הפינה]] למוזיאון, בנוכחות מושל קליפרוניה לשעבר [[ארנולד שוורצנגר]]{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס,גואל פינטו|ארנולד שוורצנגר יחנוך היום את מוזיאון הסובלנות בירושלים|1.962938|2 במאי 2004}}}}. באוקטובר 2004 זכתה חברת [[מנרב]] בחוזה להקמת המבנה בעלות 120 מיליון דולר{{הערה|{{גלובס|אלעזר לוין|מוזיאון הסובלנות: חב' מנרב תבנה ב-110–120 מיליון ד'|847220|24 באוקטובר 2004}}}}.
שורה 28:
ב-[[12 ביולי]] [[2011]] אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים את הקמת מוזיאון הסובלנות לפי התוכנית החדשה ועבודות הכשרת השטח באתר חודשו{{הערה|{{ynet|רונן מדזיני|למרות המוסלמים: אושרה בניית מוזיאון הסובלנות|4094515|12 ביולי 2011}}}}. ב[[ינואר]] [[2012]] נודע שגם משרד חיוטין אדריכלים נטש את הפרויקט בשל עיכוב בתשלומים וסכסוך עם מרכז שמעון ויזנטל העומד מאחורי הקמת המוזיאון, מה שהביא לעיכוב נוסף של הפרויקט{{הערה|{{הארץ|נועם דביר וניר חסון|התפטרו אדריכלי מוזיאון הסובלנות בי-ם|1.1614100|11 בינואר 2012}}}}. הפרויקט נמסר לתכנון משותף של משרד האדריכלים יגאל לוי מירושלים, בשיתוף עם משרד האדריכלים Aedas הבריטי-סינגפורי; ב[[יולי]] [[2013]] התקבל היתר הבנייה האחרון למוזיאון, בעיצוב המחודש.
מרבית הקמת המבנה הושלמה חלקית ב-[[2019]]; במאי אותה שנה נערך שם האירוע הראשון: אנשי העסקים לארי מייזל ומייקל שטיינברג, שתרמו כ-260 מיליון דולר להקמתו, ערכו במוזיאון אירוע הצדעה לכבוד איש העסקים [[מוריס קאהן]]{{הערה|{{גלובס|שירי דובר|אנשי העסקים לארי מייזל ומייקל שטיינברג מפרגנים למוריס קאהן|1001285828|15 במאי 2019}}}}. השלמת המוזיאון ופתיחתו לציבור טרם הושלמה. הוא היה צפוי להיפתח חלקית לקהל החל מ-[[2020]], כשבמקביל הבנייה תימשך. לא ידוע מועד סיומו הכללי של הפרויקט ותאריך פתיחתו המלאה, והבנייה צפויה להימשך עד [[2022]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kolhair.co.il/jerusalem-news/52015/|הכותב=ליאת בכרך|כותרת=פרויקט מוזיאון הסובלנות במרכז העיר – זוכרים את זה?|אתר=|תאריך=22 באפריל 2019}}}}.
==מבנה==
המרכז כולל: [[מוזיאון]]; אולם [[תיאטרון]] ו[[קולנוע]], ובו 380 מושבים; לובי לכנסים; מרכז [[חינוך|חינוכי]] ו[[ספרייה]]. מחוץ למבנה תוכנן בחצר אמפי פארק פתוח ובו כ-1,000 מקומות המיועד להעלאת מופעים קטנים או הקרנת סרטים בקיץ. הוא נבנה ברחוב הלל פינת רחוב [[מנשה בן ישראל]], מול "[[כיכר החתולות]]" ושכונת [[נחלת שבעה]] הסמוכה, וגובל ב[[בית הקברות ממילא|בית הקברות המוסלמי בממילא]] ו[[גן העצמאות (ירושלים)|גן העצמאות]]. המכלול נבנה במימון
המוזיאון כולל, בנוסף לאודיטוריום, גם [[בית כנסת]], מסעדות, כיתות לימוד וחללים
בהמשך צפויה בניית אגף חיצוני נוסף למוזיאון, מעבר לכביש, באזור "כיכר החתולות"; זה יהיה [[מבנה ציבור]]י בן
==קישורים חיצוניים==
שורה 48 ⟵ 42:
* [http://www.wiesenthal.com/ אתר הבית של מרכז ויזנטל]
* {{הארץ|[[ניר חסון]]|תחקיר מיוחד - מוזיאון של אי-סובלנות|1.1202584|18 במאי 2010}}
* [[מיכאל יעקובסון]]: [http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3089324,00.html בפעם השנייה: האדריכלים מתפטרים מהפרויקט], 3
* מיכאל יעקובסון: [http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3094848,00.html מוזיאון הסובלנות יוצא לדרך], 4
*[http://www.youtube.com/watch?v=Koq-yPwz0eU דיון מרובה משתתפים מומחים ואישי ציבור, בעניין הקמת מוזיאון הסובלנות בבית הקברות], בערוץ youtube
* {{גלובס|גיא נרדי|מינימום שקיפות: קשר השתיקה של מוזיאון הסובלנות|1001183505|3 באפריל 2017}}
*{{Xnet|מיכאל יעקובסון|סובלנות נוסח ירושלים: בתום עשורים סוערים, מוזיאון חדש משנה את העיר|5623092|17 בנובמבר 2019}}
*{{זמן ישראל|סו סורקיס|אחרי שנים של דחיות ומאבקים, המוזאון לסובלנות בירושלים מתקרב לפתיחה|214184|17 באפריל 2021}}
===מאמרי דעה===
* {{גלובס|ראול טייטלבאום|מיותר ירושלמי|640532|4 בדצמבר 2002}}
שורה 61 ⟵ 55:
* {{הארץ|[[אסתר זנדברג]], [[עכבר העיר]]|מוזיאון הסובלנות: כל הכבוד לפרנק גרי|1.3328429|21 בינואר 2010}}
* {{שיחה מקומית|[[אורלי נוי]]|סובלנות פנים-יהודית על חורבות קברים מוסלמים בירושלים|סובלנות-פנים-יהודית-על-חורבות-קברים-מו|7 במאי 2015}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
| |||