קונסטנטינוס – הבדלי גרסאות

אחד המאפיינים המרכזיים בתפיסה הביזנטית בנוגע לארץ ישראל בכלל ולירושלים בפרט, הוא אימוצה של "גאוגרפיה קדושה" ("גאוגרפיה סקרה"), שבה נעשה מאמץ לזהות בשטח את מקום התרחשותם של אירועים המוזכרים בספרי הקודש, ולהקים בהם כנסיות. מאמץ זה הוביל לחקירות ברחבי הארץ ולתיאור שלה מנקודת מבט נוצרית-דתית. חלק מהמחקרים הניבו ככל הנראה זיהויים תקפים (כגון זיהוי מקום צליבתו וקבורתו של ישו, או מקום לידתו ב[[בית לחם]]), וחלקם הרחיקו לכת (כגון זיהוי [[מנזר מאר אליאס|מאר אליאס]] שב[[דרך חברון]] בדרום ירושלים עם [[מערת אליהו]] שב[[הר הכרמל]]). כתוצאה ממעמדה הדתי של ירושלים הוקמו בה מבני דת רבים, בראשם [[כנסיית הקבר]] בירושלים שעל מקום הקבר המשוער נבנתה בזיליקה עגולה מכוסה כיפה ובזיליקה נוספת עם שדירת עמודים מפוארת, [[כנסיית המולד]] שהוקמה במקור בעקבות [[ועידת ניקיאה]], על ידי [[בישוף]] העיר ירושלים מקאריוס (Makarios of Jerusalem), בשנת [[325]], ובהנחיית פלוויה הלנה, וכן [[כנסיית האלאונה]] המשמרת את זיכרון אירוע העלייה לשמיים של ישו.

 

 

 

==קונסטנטינוס והיהדות==