טבח בתי הזיקוק – הבדלי גרסאות

'''טבח בתי הזיקוק''' אירע ב-[[30 בדצמבר]] [[1947]] ב[[בתי זיקוק לנפט (חברה)|בתי הזיקוק]] ב[[מפרץ חיפה]]. ב[[טבח]] שהתחולל בעקבות התקפה של ה[[אצ"ל]] בה נהרגו שישה פועלים ערבים, נהרגו 39{{הערה|{{מדריך רחובות חיפה|הל"ט|6140|ככר}}}} יהודים שעבדו במקום. בפעולה של ה[[פלמ"ח]], שבאה בעקבות הטבח, נהרגו יותר מ-76 ערבים וכן 3שלושה מהלוחמים.

בערב ההצבעה על [[תוכנית החלוקה]] עבדו בבתי הזיקוק כ-1,700 [[ערבים]] וכ-470 [[יהודים]] (בנוסף על שכבת ניהול [[בריטים|בריטית]]).

בבוקר [[30 בדצמבר]] [[1947]] השליכו לוחמי [[אצ"ל]], מתוך מכונית חולפת, קופסאות [[שימורים]] ממולאות ב[[חומר נפץ]] לעבר קבוצה גדולה של פועלי-יום ערבים שהמתינו בשער הכניסה לבתי זיקוק לנפט, הרגו שישה פועלים ופצעו 42. מיד לאחר מכן, פרץ המון זועם לשטח בתי הזיקוק והרג באמצעות מקלות, מוטות ברזל וסכינים, 39 פועלים יהודים אשר עבדו שם ופצע 49 אחרים{{הערה|1=[http://www.ezy.co.il/memoSite.asp?memorial_id=39 בתי זיקוק בחיפה], באתר "ארץ זוכרת יושביה"{{ש}}Zachary Lockman, [http://content.cdlib.org/xtf/view?docId=ft6b69p0hf&doc.view=content&chunk.id=s1.8.80&toc.depth=1&anchor.id=0&brand=eschol Comrades and Enemies. Chapter 8: The Descent into Madness]}}. לאחר יותר משעה הגיעו למקום כוחות של [[הצבא הבריטי]] והשליטו סדר. אוטובוסים ערביים הובאו למקום והפורעים הערבים הוסעו בהם לבתיהם, מבלי שייעשה קודם כל ניסיון מצד המשטרה או הצבא, לזיהוי ובדיקה לשם גילוי המשתתפים הפעילים בטבח.

עוד באותו יום שלח פיקוד [[ההגנה]] ארבע מחלקות מהגדוד הראשון של ה[[פלמ"ח]] ושתי מחלקות מחטיבת 'לבנוני' של [[חי"ש]] חיפה בראשות [[יוחאי בן-נון]]{{הערה|דייוויד סלע, ‏7070 שנים אחרי, באתר ישראל היום, 29 דצמבר 2017}} (כ-120 לוחמים), לפעולת נקם בכפרים [[בלד א-שיח']] (כיום שכונת [[תל חנן]] בעיר [[נשר (עיר)|נשר]]) ו[[חוואסה]] (כיום [[שכונת בן דור]] ב[[נשר (עיר)|נשר]]), בהם התגוררו רבים מבין המשתתפים בטבח בבתי הזיקוק{{הערה|{{מטח|יעקב מרקוביצקי|המערכה על חיפה וסביבותיה במלחמת העצמאות|12943}}.}}. הכוח הצבאי יצא באישוןבליל לילה של ה-31 בדצמבר 1947 מקיבוץ [[יגור]] דרך שביל על מורדות הכרמל (היום שמורת אשדות יגור) לכיוון בלד א-שייח'. פקודת המבצע הורתה לכוחות "להרוג מקסימום של גברים בוגרים, להרוס ריהוט וכו'", אבל להימנע מהריגת נשים וילדים. בפעולה הרגו כוחות הפלמ"ח למעלה מ-60 מתושבי הכפרים, חלקם נשים וילדים{{הערה|[[בני מוריס]], '''קורבנות''', הוצאת עם עובד, 2003, עמוד 192 }}. ב[[חוואסה]] נהרגו 16 גברים ו-19 נפצעו. בפעולה נהרגו גם 3שלושה מאנשי "ההגנה": [[חנן זלינגר]], בן קיבוץ יגור, על שמו שכונת [[תל חנן]] בעיר נשר. {{יזכור|46641|חיים בן-דור}} סטודנט בטכניון על שמו שכונת [[בן דור (שכונה)|בן דור]] בעיר נשר ו{{יזכור|47215|עמוס גלילי}} על שמו שכונת גבעת עמוס, רחוב עמוס ובית ספר גלילות בעיר נשר. שלושתם נהרגו ב-1 בינואר 1948. חנן זלינגר וחיים בן דור נקברו בבית הקברות הצבאי בקיבוץ יגור. עמוס גלילי נקבר בתל אביב.

באנדרטה לחללי צה"ל של העיר [[נשר (עיר)|נשר]] השוכנת ב[[גבעת נשר]] מונצחים שמות 39 הנטבחים בטבח. בטקס [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] המתקיים בעיר נשר, מוקראים שמות הנטבחים ביחד עם חללי העיר נשר.

* [[אורי מילשטיין]], [[תולדות מלחמת העצמאות (ספר)|תולדות מלחמת העצמאות]], כרך ב' החודש הראשון, פרק רביעי - מלחמת הערים - חיפה, הוצאת שרידות 1999.