ג'ו ביידן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 233:
בחודשים הראשונים של ממשל אובמה, לקח ביידן על עצמו תפקיד של יועץ מרכזי מאחורי הקלעים{{הערה|מארק לבוביץ', [https://www.nytimes.com/2009/03/29/us/politics/29biden.html?mtrref=en.wikipedia.org&gwh=439D33B4F61686288A85BF12AB72854B&gwt=pay Speaking Freely, Biden Finds Influential Role], באתר [[הניו יורק טיימס]], 28 במרץ 2009 {{באנגלית}}}}. תפקיד אחד היה לגשר במחלוקות בין אנשי הצוות של הנשיא. הנשיא השווה את מאמציו של ביידן ל[[שחקן כדורסל]] "שמבצע דברים שונים שלא מופיעים בסופו של דבר בדף הסטטיסטיקות". ביידן מילא תפקיד מפתח בהשגת תמיכת הסנאט בחקיקה שממשל אובמה קידם, והוא תרם באופן משמעותי למאמצים לשכנוע הסנאטור הרפובליקני [[ארלן ספקטר]] לעבור למפלגה הדמוקרטית{{הערה|קרול א. לי, [https://www.politico.com/story/2009/04/biden-worked-on-specter-100-days-021824 Biden worked on Specter '100 days'], באתר [[פוליטיקו]], 28 באפריל 2009 {{באנגלית}}}}. ביידן הפסיד בעימות פנים-ממשלתי עם [[מזכירת המדינה של ארצות הברית]] [[הילרי קלינטון]], כאשר התנגדותו לשליחת 21,000 חיילים נוספים ל[[מלחמת אפגניסטן (2001–2014)|מלחמת אפגניסטן]] לא התקבלה. מאוחר יותר, במהלך 2009, כשאובמה שקל מחדש את האסטרטגיה באפגניסטן, הגישה הספקנית של ביידן לגבי המלחמה קיבלה ביטוי בולט יותר בבית הלבן.
ביידן ערך ביקורים בעיראק אחת לחודשיים, כולל נסיעות ל[[בגדאד]] באוגוסט וספטמבר 2009 כדי לדון עם [[ראש ממשלת עיראק]] [[נורי אל-מאלכי]] ולהציג את עמדת ארצות הברית בנוגע לעתידה של עיראק{{הערה|{{הארץ||סגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, נחת בעיראק לביקור פתע|1.1280764|15 בספטמבר 2009}}}}. בתקופה זו היה ביידן לאיש הממשל האחראי להעברת מסרים להנהגה העיראקית. באופן כללי יותר, הפיקוח על המדיניות האמריקאית בעיראק היה בתחום אחריותו של ביידן. ביידן אמר כי הטיפול בעיראק "יכול להיות אחד ההישגים הגדולים של הממשל הזה". הביקור של ביידן בעיראק בינואר [[2010]], בעיצומה של סערה פוליטית בנוגע למועמדים שנפסלו להתמודדות בבחירות לפרלמנט העיראקי, הביא להחזרת 59 מועמדים מתוך כמה מאות מועמדים שנפסלו. עד [[2012]]
ביידן פיקח על יישום "חוק השיקום וההשקעה" (American Recovery and Reinvestment Act of 2009), שסיפק חבילת תמריצים לכלכלה האמריקאית ונועד לסייע בנטרול ה[[מיתון]] המתמשך. הוא הדגיש כי רק מיזמים ראויים צריכים לקבל מימון{{הערה|מייקל שרר, [http://content.time.com/time/magazine/article/0,9171,1908417,00.html What Happened to the Stimulus?], באתר [[מגזין טיים]], 1 ביולי 2009 {{באנגלית}}}}. הוא שוחח עם מאות [[מושל (ארצות הברית)|מושלים]], [[ראש עיר|ראשי ערים]] וגורמים מקומיים אחרים במסגרת אחריות זו. כאשר סיים את תפקידו בתחום זה בפברואר [[2011]] הוא הביע שביעות רצון מכך שלא היו מקרים רבים של בזבוז פדרלי או [[שחיתות]]{{הערה|קארן טרייברס, [https://web.archive.org/web/20110221153327/http://blogs.abcnews.com/politicalpunch/2011/02/sheriff-joe-biden-touts-recovery-act-success-and-hands-over-his-badge.html 'Sheriff Joe' Biden Touts Recovery Act Success – and Hands Over His Badge], באתר [[ABC]]{{כ}}, 17 בפברואר 2011 {{באנגלית}}}}.
לא לקח זמן רב עד שאובמה וביידן מסרו מסרים שונים בעקבות פליטות הפה של
ביידן נהג לאמץ גישה ביקורתית ולהטיל ספק בהנחות המוצא של הצעות מדיניות, מנהג שסייע לתהליכי קבלת ההחלטות בממשל{{הערה|הולי ביילי, [https://www.newsweek.com/joe-biden-white-house-truth-teller-81181 JOE BIDEN, WHITE HOUSE TRUTH TELLER], באתר [[ניוזוויק]], 10 באוקטובר 2009 {{באנגלית}}}}. אובמה אמר כי "הדבר הטוב ביותר אצל ג'ו הוא שכאשר אנו מתכנסים כולם ביחד, הוא באמת מאלץ אנשים לחשוב ולהגן על עמדותיהם, להסתכל על דברים מכל נקודת מבט אפשרית, וזה בעל ערך רב עבורי". יועץ בכיר אחר של אובמה העיד גם הוא על ביידן ואמר שהוא "מוכן תמיד להיות 'ה[[בואש]] ב[[טוזיג]] המשפחתי' כדי לוודא שאנחנו כנים מבחינה אינטלקטואלית ככל האפשר". בדיונים ב[[המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית|מועצה לביטחון לאומי]] לקראת [[מבצע חנית נפטון]] (במסגרתו חוסל [[אוסמה בין לאדן]]) ביידן יעץ לנקוט זהירות ולחכות לוידוא לנוכחותו של בן לאדן במתחם החשוד. אולם הוא דיווח כי הוא יעץ לנשיא אובמה לסמוך על תחושותיו ולאשר את המבצע<ref>[https://www.factcheck.org/2020/01/bidens-position-on-osama-bin-laden-raid/ Biden’s Position on Osama bin Laden Raid]</ref>.
| |||