חקר החלל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eliran t (שיחה | תרומות)
מ ←‏אחר: קישורים פנימיים
שורה 190:
[[לוויין]] הוא עצם שהוכנס ל[[מסלול כבידתי|מסלול]] סביב [[כדור הארץ]] או כל [[גרם שמיים]] אחר. עצם כזה הוא למעשה לוויין מלאכותי, להבדיל מ[[לוויין טבעי]] כמו [[הירח]] של כדור הארץ.
 
ב-4 באוקטובר 1957, [[ברית המועצות]] שיגרה את הלוויין הראשון, [[ספוטניק 1]]. כיום ישנן 13 מדינות המחזיקות ב[[משגר לוויינים וחלליות|יכולת שיגור]] עצמאית. ב-19 בספטמבר 1988, עם שיגורו של הלוויין [[אופק 1]], הפכה ישראל למדינה השמינית ששיגרה לוויין מתוצרתה באופן עצמאי.
 
השימוש בלוויינים נעשה בתחומים רבים. בתחום המדעי ישנם [[לוויין צילום|לווייני צילום]], [[לוויין מזג אוויר|לווייני חיזוי מזג אוויר]] ולווייני מחקר אשר עוזרים בחקר כדור הארץ, ה[[טבע]] וה[[אקולוגיה]] שלו, ניטור מצב הטבע ושינויי ה[[אקלים]], חיזוי [[מזג האוויר]], [[אוקיינוגרפיה]] ועוד. כמו כן ישנם לוויינים אשר משימתם היא להיכנס למסלול סביב [[כוכב לכת|כוכבי לכת]] אחרים בין היתר במטרה למפות את פני השטח ולבחון את הרכב היסודות באטמוספירה שלהם. גם [[טלסקופ חלל]], [[חללית|חלליות]] ו[[תחנת חלל|תחנות חלל]] נחשבים ללוויינים. בתחום המסחרי ישנם [[לוויין תקשורת|לווייני תקשורת]], [[מערכת ניווט לוויינית|לווייני ניווט]] ולווייני צילום לצורכי [[קרטוגרפיה|מיפוי]], [[יערנות]], [[תכנון ערים]] וכו'. בתחום הצבאי ישנם בעיקר לווייני צילום ו[[לוויין ריגול|לווייני ריגול]] אשר משמשים לצילומים טלסקופיים ברזולוציה גבוהים במיוחד, האזנה למגוון רחב של שידורים ולמיפוי והדמיה של פני השטח. לוויינים יכולים לפעול לבד או ביחד כחלק מ[[מערך לוויינים]]. מסלולי הלוויינים וגובהם משתנה ביחס למטרתם, והם מסווגים במספר דרכים. המסלולים הנפוצים הם [[מסלול לווייני נמוך]], [[מסלול קוטבי]] ו[[מסלול גאוסטציונרי]].