אהלה הלוי – הבדלי גרסאות

בתם של [[משה הלוי]], במאי ומיסד תיאטרון "[[האהל]]" (שעל שמו היא קרויה) ו[[לאה דגנית]], שחקנית בתיאטרון. כיוון שהוריה הופיעו שניהם בתיאטרון, נשלחה הלוי כ[[ילד חוץ|ילדת חוץ]] לקיבוץ [[משמר העמק]] והתחנכה ב[[שומריה (מוסד חינוכי)|מוסד החינוכי שומריה]]. לאחר תום לימודיה התיכוניים היא התקבלה ללהקת [[הצ'יזבטרון]] שהייתה אז תחת פיקודו של [[חיים חפר]], בין השאר הייתה הראשונה ששרה את "הפרוטה והירח". בעת מלחמת העצמאות, ב-[[21 באוגוסט]] [[1948]], ב[[דרך עפר]] בין הקיבוצים [[בארי (קיבוץ)|בארי]] ו[[בארות יצחק]] בצפון הנגב נפגעה משאית שהסיעה את חברי הצ'יזבטרון יחד בסיבוב הופעות. היה זה סיבוב ההופעות הראשון שבה השתתפה אוהלה, שאר הנוסעים ברכב נפגעו קל ואולם היא נפגעה קשה בברך שמאל. היא אבדה את האפשרות לכופף את רגלה השמאלית. הרגל התקצרה לאחר ניתוחים והיא הזדקקה לנעליים אורתופדיות מיוחדות. לאחר התאונה היא המשיכה לשיר ולהופיע בארץ, בפריז ובניו יורק עד שנותיה האחרונות.

 

בשנת 1970 יצאה עם אמה למסע הופעות משותף בישראל ומחוצה לה. היא שרה שירים בעברית וביידיש ואמה העלתה קטעי משחק מתפקידיה ב"אהל".

ספרה האוטוביוגרפי, "ניצחתי את הגורל", בעריכת [[עדנה שבתאי]], יצא לאור בהוצאת קווים.