|
[[קובץ:Calle del toro.jpg|שמאל|ממוזער|240px|[[שלט רחוב]] ב[[מדריד]]: רחוב השור]]
[[קובץ:Corrida madrid eq 2014-04-13 01.jpg|שמאל|ממוזער|240px|[[שור קרב ספרדי|שור ספרדי]] נלחם במטדור ב[[מלחמת שוורים]] בספרד.]]
'''בְּקר הבית''' ([[שם מדעי]]: ''Bos taurus'') הוא [[חיית משק]] ממשפחת ה[[בקר|בָּקָר]]. נְקֵבת בקר הבית מכונה "'''פרה'''", וה[[זכר]] מאותו מין מכונה '''פר'''{{הערה|ב[[אנגלית]]: bull.}}, '''שור'''{{הערה|ב[[אנגלית]]: ox.}} (ברבים: שְוָורים) או '''אלוף'''. "פר" מציין זכר בלתי [[סירוס|מסוֹרס]] (פר [[הרבעה]] או פר לפיטום); "שור" – בדרך כלל זכר מסורס המשמש לעבודה. פר צעיר נקרא "עגל", ופרה צעירה – "עֶגְלָה". קולם של כל אלו נקרא "געִייה".
לפי ממצאים [[ארכאוזואולוגיה|ארכאוזואולוגיים]], בקר הבית [[ביות|בוית]] לראשונה מ[[בקר הבר]] במהלך [[התקופה הנאוליתית]] של [[הסהר הפורה]], ככל הנראה לפני יותר מ-10,000 שנים. בהודו, [[צפון אפריקה]] ואירופה הבקר המבוית הופיע כמה אלפי שנים לאחר מכן. לפי המחקר הגנטי, במקומות אלה מוצא בקר הבית מבקר הבר המקומי, מייבוא של בקר בית מ[[המזרח התיכון]], או מהכלאה של פרי בר מקומיים ופרות בית מיובאות{{הערה|Ajmone‐Marsan, P., Garcia, J. F., & Lenstra, J. A. (2010). [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/evan.20267/full On the origin of cattle: how aurochs became cattle and colonized the world]. Evolutionary Anthropology: Issues, News, and Reviews, 19(4), 148-157.|כיוון=שמאל}}. מספר הפרות בעולם כיום מוערך בכ-1.5 [[שמות מספרים#שמות של מספרים גדולים|מיליארד]], ברחבי העולם. בני האדם עושים שימוש בבקר למטרות שונות בין היתר: מקור [[חלב]] לשתייה ויצור מוצרי מזון שונים, [[בשר]] למאכל ו[[עור]]ן המשמש כ[[חומר גלם]] ליצירת מוצרים שונים. בנוסף לכן משתמש האדם בשוורים ל[[חרישה]] וכבהמת משא לגרירת משאות. לפרות משמעות דתית בתרבויות שונות. חלק מהפרות, בעיקר אלו המיועדות לחליבה, שוכנות במבנה הקרוי [[רפת]] והשאר ממשיכות את חייהן ב[[מרעה]], באחו או בחוצות העיר.
== אנטומיה ==
* לפרה יש גוף ארוך, חזה צר ומותניים רחבות, רגליה ארוכות ודקות, עורה דק ומקומט באזור הצוואר. צבע עורה עשוי להיות חום, שחור, לבן, או משולב בגוני שחור-לבן או חום-לבן. לפרה יש עטינים שופעים ובהם ורידים בולטים.
* גם לפרות וגם לפרים יש [[קרן (זואולוגיה)|קרניים]], אם כי ב[[חקלאות תעשייתית|גידול תעשייתי]], נהוג על פי רוב [[גדיעת קרניים|לגדוע אותן]].
* משקלה האופייני של פרה הוא בין 400 ל-500 [[ק"ג]], ומשקלו האופייני של פר נע בין 700 ק"ג ליותר מ-1000 ק"ג (כ[[טון (מסה)|טון]]). עם זאת, המשקל המרבי תלוי בזן, והפרים הגדולים ביותר שתועדו שקלו למעלה מ-1,500 ק"ג.
* אורך גוף הפר/ה הוא 190–250 [[סנטימטר|ס"מ]] (כ-2–2.5 [[מטר]]). גובה הפר/ה בכתפיים הוא 120–180 ס"מ (כגובה אדם בוגר){{הערה|ד"ר [[אבי ארבל]], '''לקסיקון מפה: היונקים''', [[הוצאת מפה]]. עמ' 346.}}.
=== מערכת העיכול ===
לפרה, בדומה ל[[מעלי גירה]] נוספים, יש ארבע קיבות (הֶמסֵס – הקרוי גם כרס, קיבת הכוסות, קיבת העלעלים, והקיבה האמיתית – הנקראת גם קיבת המיצים).
הפרה בולעת את המזון כמעט מבלי ללעוס ומאחסנת אותו בקיבתה עד שהוא מותסס ומתפרק. ההתססה והפירוק מתבצעים על ידי [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]]. למשל [[חיידקים קדומים]] המצויים בקיבת מעלי הגירה מפרקים את ה[[תאית]]. התאית היא מרכיב עיקרי בדשאים, עלים או גבעולים, וכשליש ממשקל הצומח העולמי הוא תאית. התאית היא מקור האנרגיה העיקרי אצל מעלי הגירה. (ביונקים אחרים ובכללם האדם אמנם יש חיידקים קדומים אך אין להם אפשרות להיעזר בהם ליצירת אנרגיה ולכן הם נאלצים להסתמך על מזון המכיל את [[אבות המזון]] למרות שכיחותו הנמוכה בטבע). ה[[סימביוזה]] הזאת קיימת בכל מעלי הגירה, והיא חיונית להישרדות הפרה.
לאחר העיכול בחלק אחד של הקיבה, המזון חוזר ללעיסה מחדש, עד לעיכולו המלא. תהליך זה נקרא "[[העלאת גירה]]". לאחריו נבלע המזון שנית, ומגיע לעיכול נוסף בחלק אחר של הקיבה. בדרך זו של העלאת גירה, הפרה מסוגלת לאכול כמויות גדולות במהירות רבה, ולעכל את האוכל באופן סופי רק מאוחר יותר כשהיא נמצאת במקום נוח ומוגן.
פרה אוכלת כ-6 שעות וחצי ביממה.
=== המלטות ===
פרה עשויה להמליט לראשונה בהגיעה לגיל 25 חודשים. משך ה[[הריון]] הוא כ־9 חודשים, שהם 277 יום. בין המלטה להמלטה יש מרווח של כ־14 חודשים בממוצע. על פי רוב, פרה [[הזרעה מלאוכתית|מוזרעת]] לראשונה כ-80 יום לאחר ההמלטה. בתעשיית הבקר והחלב מופרדים העגלים מאמם תוך שעות מעת ההמלטה ונמנעת הנקתם, לצורך שמירה על תפוקת החלב של האם. העגל נמצא בכלוב רק עד גיל הגמילה מהחלב (60 יום). הימצאות העגל בהפרדה מאפשרת מעקב פרטני אחריו ומתן טיפול ומזון בצורה מבוקרת ומקצועית. נטען כי האם והעגל סובלים רגשית כתוצאה מההפרדה, וגעיותיהן של האמהות המחפשות את צאצאיהן נשמעות זמן רב אחרי ההפרדה{{הערה|[[אריאל צבל]], [http://www.anonymous.org.il/egelvehalavimo.htm עגל וחלב אימו], באתר עמותת [[אנימלס]]}}{{הערה|[http://www.halav.org/news.html פרה השביתה את "חגיגות שמחת החלב" בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה]}}{{הערה|שם=סבל|{{nrg|שגב בן דוד|שבועות של סבל: בתוך תעשיית החלב|744/215|8 ביוני 2008|1|1}}}}. בשעות הראשונות לחייו, העגל מקבל [[קולוסטרום]] בזמן ובמינון קבועים (זהו החלב הראשון שעשיר בחלבונים שחיוניים ל[[מערכת חיסונית|מערכת החיסונית]] החסרה של העגל הנולד. ללא [[הנקה]] ראשונית, או לחלופין ללא מתן קולוסטרום, הוא רגיש וחשוף לכל תחלואה). השגר (הוולד) מקבל בחודשיים הראשונים לחייו, עת הוא פגיע מאוד מבחינה גופנית, תחליפי חלב (בדרך כלל מ[[אבקת חלב]]) ולעיתים חלב פרה טרי, באופן מבוקר. לאחר מכן, העגלים מוזנים במספוא ובמזון מרוכז לפי קצב גידולם ויכולות הייצור שלהם. פרת בשר בטבע מסוגלת לחיות עד גיל 20, אם איננה נטרפת, חולה או נפצעת. בענף החלב היא נשחטת בממוצע בגיל 4 עד 7. במהלך חייה היא ממליטה בין ארבע לשש פעמים.
=== חלב הפרה ===
כמו כל [[יונק]], הפרה מניבה חלב עבור צאצאיה. החלב מיוצר ב[[בלוטת חלב|עטין]] הפרה. הדם המכיל חומרי מזון רבים מביא את חומר הגלם לעטין דרך כלי הדם הקטנים ביותר. אלה מקיפים את קבוצות התאים הנקבוביים, הנקראים נדיות (אלויאולי), והם מייצרים את החלב. טיפות החלב שיצרו התאים הללו עוברות בתעלות קטנות אל תעלות גדולות יותר, ולבסוף אל ארבע הגתות, הנמצאות מעל ארבע הפטמות, מהן חולבים את החלב.
פרה בתעשיית החלב מניבה בממוצע כ-45 כוסות [[חלב]] בכל חליבה, 130 כוסות ביום, 46,000 כוסות שהם כ-8,000 ליטר חלב בשנה,{{מקור}} 140 אלף כוסות במשך חייה.
==ליאן חיים בשירותים==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[בקר לחלב]], [[בקר לבשר]]}}
האדם משתמש בפרות לשימושים מגוונים: פרות משמשות כבהמות משא ו[[חרישה]], מנוצלות ל[[חליבה]], נשחטות למאכל, גלליהן משמשים לבעירה והסקה, מעורן מפיקים מוצרי [[עור (חומר גלם)|עור]], מעצמותיהן מפיקים [[דבק]].
מספר הפרות בעולם כיום מוערך בכ-1.5 מיליארד, ברחבי העולם. הבקר בוית לפני כ-10,000 שנה בסהר הפורה ולאחר מכן התפשט ברחבי העולם. לאחר הביות הוכנסו חלק מהפרות, בעיקר אלו המנוצלות לחליבה, למבנה הקרוי [[רפת]] והשאר ממשיכות את חייהן ב[[מרעה]] באחו או בחוצות העיר (כמו למשל ב[[הודו]]).
כמו כל [[יונק]], הפרה מניבה חלב עבור צאצאיה. האדם משתמש בחלב זה לתזונתו שלו ומגדל את הפרה כך שתפיק את מרב החלב האפשרי. לשם כך, במשך עשרות שנים עברה הפרה [[ברירה מלאכותית]] אינטנסיבית שתגדיל את תפוקת החלב שלה. כיוון שהפרה מניבה חלב רק לאחר המלטה, מגדלי הפרות שומרים על הפרה במצב כמעט תמידי של [[הריון]] או בתקופה שלאחר המלטה לאורך כל השנה ברציפות. לשם כך משתמשים מגדלי הבקר ב[[הזרעה מלאכותית]], המבוצעת כ־60 יום לאחר מועד ההמלטה על מנת להבטיח את המשך הפוריות וההנבה של הפרה. מחזור החלב של הפרה לאחר ההמלטה נקרא "שנת החלב".
אחוז הבשר האכיל בפרה הוא כ-35% ממשקלה הכולל.
=== תעשיית עגלי החלב ===
תעשיית עגלי החלב היא תעשייה מצומצמת מסך תעשיית הפרות והעגלים. בתעשייה זו מגדלים עגלים צעירים בתנאים אשר ייטיבו את איכות בשרם. לשם כך העגלים מוחזקים בתאי עץ קטנים, על מנת שלא יוכלו לנוע בחופשיות ולחזק את שריריהם. בנוסף, עוברים העגלים פיטום מתמשך, בתערובת נוזלית דלת ברזל. כמו כן, בתאים בהם מוחזקים העגלים שורר חום רב, הגורם לעגלים הזעה וצימאון תמידיים, אך הם מוצמאים כדי שייאלצו ללגום כמויות גדולות מתערובת הפיטום הנוזלית. כתוצאה מדרך גידול זו מתפתחת אצל העגלים [[אנמיה]] חמורה.
תעשייה זו ספגה ביקורת רבה בשל ה[[אכזריות]] המיוחסת לה, ואף נאסרה ב-[[2007]] בכל [[האיחוד האירופי]]{{הערה|[http://eur-lex.europa.eu/LexUriServ/LexUriServ.do?uri=CELEX:32008L0119:EN:NOT Council Directive 2008/119/EC - laying down minimum standards for the protection of calves]|כיוון=שמאל}}. ב-[[2001]] פתחה עמותת [[אנימלס]] בקמפיין נגד תעשיית עגלי החלב בישראל. בעקבות מאבק העמותה, ב-[[2005]] נקבעו תקנות שאוסרות לכלוא עגלים בבידוד ולהצמיא אותם, כפי שנהוג בתעשייה. זאת לאחר ש[[ועדת החינוך, התרבות והספורט|וועדת החינוך]] של הכנסת דחתה מספר ניסיונות של [[משרד החקלאות ופיתוח הכפר|משרד החקלאות]] לעגן בחוק תקנות לעגן בחוק תקנות שיאפשרו את המשך הכליאה של העגלים בבידוד ואת הצמאתם. התקנות האוסרות על כך נכנסו לתוקף ב-[[2008]]{{הערה|עמירם כהן, [https://www.haaretz.co.il/misc/1.1045325 משרד החקלאות אסר על מגדלים להצמיא עגלי חלב], הארץ, 19 בספטמבר 2005}}.
<gallery widths="200px" heights="160px">
תמונה:A Cowshed in Kfar Yehoshua, Israel.jpg|[[חקלאות תעשייתית|גידול תעשייתי]] של עגלים לבשר במושב [[כפר יהושע]] שב[[עמק יזרעאל]]
</gallery>
=== ביקורת על גידול בקר ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[זכויות בעלי חיים]], [[רווחת בעלי חיים]], [[צער בעלי חיים]]}}
עם התפתחות המודעות ל[[זכויות בעלי חיים]] גדלה גם הביקורת על השימוש שנעשה בפרות ואופן גידולן. ביקורת זו מופנית בעיקר מצד ארגונים לזכויות בעלי חיים הטוענים כי צורת הגידול איננה מוסרית וגורמת לסבל רב לפרות, אשר לדבריהם זכאיות לאותו היחס המוסרי לו זוכה האדם. המחאה מתמקדת בתנאי הגידול של הפרות בתעשיית ה[[חלב]] וה[[בשר]], כגון מרחב מחייתן, אופן האכלתן והשמירה על בריאותן. כמו כן נשמעה ביקורת בדבר תהליכי ה[[סירוס]], [[גדיעת קרניים|חיתוך הקרניים]] וסימון החיות על ידי תגי מתכת, במיוחד בגלל שאלו לא מתבצעים לאחר מתן [[שיכוך כאב|משככי כאבים]] לחיות{{הערה|שם=סבל}}.
הביקורת על גידול הבקר לצורכי בשר וחלב כאחד באה גם מארגונים [[סביבתנות|סביבתניים]], הטוענים שגידול בקר לבשר הוא תעשייה מזהמת ובזבזנית. הטענות מתמקדות בפליטת גזי חממה, זיהום קרקע, בזבוז מים ובזבוז שטחים לצורך גידול מזון לבעלי החיים. על פי מחקר של [[מכון ויצמן]] ייצור של חלבון בקר דורש פי 25 יותר שטח חקלאי מאשר חלבון צמחי שווה ערך{{הערה|[https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/כמה-מזון-אנחנו-מפסידים-ואיך-אפשר-להאכיל-את-כל-האנושות-לאורך-זמן/סביבה-וטבע כמה מזון אנחנו מפסידים, ואיך אפשר להאכיל את כל האנושות לאורך זמן]}}{{הערה|The opportunity cost of animal based diets exceeds all food losses - http://www.pnas.org/content/115/15/3804|כיוון=שמאל}}.
== הפרה בדת ובתרבות ==
* '''[[יהדות]]''' – הפרה מעלה גרה, שוסעת שסע ו[[מפריסי פרסה|מפריסה פרסה]], ולכן היא [[בהמה]] [[כשרות|כשרה]] לאכילה. הפרה שימשה ומשמשת גם לצרכים [[פולחן|פולחניים]] שונים: בימי קדם [[קורבן (יהדות)|הוקרבו]] פרים על המזבח, [[פרה אדומה|אפר פרה אדומה]] שימש חלק בתהליך היטהרות. ולציון לקיחת אחריות של זקני ערים על מעשה רצח שלא נודע מי הרוצח, ערפו זקני העיר הקרובה [[עגלה ערופה|עגלה]]. מעור הפרות מכינים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]. יש אומרים ששמה של [[לאה]] נגזר ממילה שמית עתיקה שמשמעה פרה, ושמה של [[רבקה]] משמם של עגלי המרבק (בדומה, שמה של [[רחל]] נגזר משמה של כבשה קטנה).
* '''[[מצרים העתיקה]]''' – הפר נחשב לקדוש. פולחן ה[[פר]] היה פולחן מקובל וידוע בעיר [[ממפיס (מצרים)|מוף]] (ממפיס). הפר סימל את האל [[אפיס]] – אל הפוריות והיה מקודש. בבית הקברות של העיר ([[סקארה]]) נמצא אתר קבורה תת-קרקעי לפרים (סרפאום) ובו כ-60 פרים חנוטים בארונות אבן. כל אחד בתורו היווה אליל חי, ששירתו אותו שתי תאומות בתולות. לאחר מותו היו חונטים אותו ומביאים אותו לקבורה ברוב פאר והדר.
* '''[[הינדואיזם]]''' – הפרה נחשבת לקדושה. [[פרה קדושה]] נחשבת לאמם של כל ה[[אל]]ים. ב[[הודו]], בה מרוכזים מרבית המאמינים בדת זו, ניתן לראות פרות משוטטות באופן חופשי, ועל פי המנהג יש להתייחס לפרה בכבוד, כאל אמא, כהכרת תודה על החלב שהיא מספקת.
* ה[[מסאי (שבט)|'''מסאי''']] – השבט חי על פרותיו. אנשיו שותים את חלבן ו[[דם|דמן]], ומקימים מבנים ארעיים מ[[צואה|גלליהן]].
* '''בידור''' – ב[[ספרד]], [[פורטוגל]] ו[[אמריקה הלטינית]], [[מלחמת שוורים]]{{הערה|למעשה, המטאדורים נלחמים בפרים אך ב[[עברית]] השתרש הביטוי השגוי "מלחמת שוורים" ולא "מלחמה בפר".}} היא בידור מקובל. בדרום הודו נפוץ ספורט דומה. ספורט הרכיבה על פרים, ומשחקי [[ציד]] שונים (רודאו), נפוצים בעיקר ב[[אמריקה הצפונית]] שם נהוג להפריע לפר על ידי פיסת [[בד]] המתנדנדת על ידי אדם תוך כדי שהוא צועק "טורו! טורו!". לרוב, אנשים חושבים שהדבר המפריע לפר הוא הצבע ה[[אדום]], אך הנדנוד של הבד הוא זה שמפריע לפר שכן הפר הוא [[עיוור צבעים]]. הבד האדום הוא רק [[מסורת]] ארוכת שנים.
=== משמעויות תרבותיות נוספות ===
* האות [[א|אל"ף]] נוצרה מציור ראשו של שור, ושמה נלקח מן המילה "אלוף".
* במדרשים, שור הבר (אינו קשור למה שהיה קרוי [[שור הבר]] ונכחד) הוא יצור מיתולוגי שנברא ב[[בריאת העולם]], ונגנז לצדיקים לעתיד לבוא, יחד עם הליוויתן (גם הוא אינו קשור למה שקרוי היום [[ליוויתן]]).
* השור מופיע ב[[הלוח הסיני|לוח השנה הסיני]] וב[[גלגל המזלות]].
* הפרה משמשת כסמל ל[[סחר חליפין|סחר החליפין]] בסדרת הבדיחות "[[יש לך שתי פרות]]".
* ב[[סמל איסלנד]] מופיע שור כאחד השומרים של [[איסלנד]].
* ב[[בורסה לניירות ערך]] מסמל השור את העלייה בשערי המניות (ואילו ה[[דוב]] מסמל את המגמה ההפוכה). ראו דוגמה לכך בערך [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב#מיצבים|הבורסה לניירות ערך בתל אביב]].
* פסל שטוח בדמות [[צללית]] שור ([[שור אוסבורנה]]), המוצג לצידי דרכים ב[[ספרד]], מהווה סמל לא רשמי שלה.
* הפר משמש סמל לאון הגברי.
* במיתולוגיה היוונית מופיעה דמות ה[[מינוטאורוס]], שחציה אדם וחציה פר, היא מתוארת כמי שחיה במבוך וכטורפת בני אדם בהם היא נתקלת.
* מהמילה "פר" או "שור" נגזר הביטוי [[בולדוזר]] כשם לאדם, כלי או [[ציוד מכני הנדסי]] עוצמתי וחזק. בהמשך נהפכה המילה "בולדוזר" לשם נרדף ל[[דחפור]].
* [[מדרש שם]] עממי טוען שפירוש השם [[טורוזאורוס]] (''Torosaurus'') של [[דינוזאורים|דינוזאור]] [[צרטופסיים|צרטופסיד]] בעל קרניים הוא "לטאת שור" אך פירוש זה איננו נכון, ופירוש השם הוא "לטאה מחוררת" בגלל "חלונות" בעצמות ה[[עטרה (צרטופסיים)|עטרה (צווארון)]].
* הדינוזאור הטורף [[קרנוטאורוס]] ("שור בשר") נקרא כך בשל זוג [[קרן (זואולוגיה)|קרניו]], הדומות לקרני שור.
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{מידע טקסונומי}}
* {{בריטניקה}}
* [http://www.icba.org.il על גידול בקר בישראל], מתוך האתר של התאחדות מגדלי הבקר בישראל
* [http://www.youtube.com/watch?v=H-tCU0WHz3U עגלי חלב בישראל] - סרטון באתר [[יוטיוב]]
* [http://www.anonymous.org.il/cattle.htm צאן ובקר בישראל מנקודת מבט ביקורתית] מתוך האתר של [[אנימלס]]
* [https://web.archive.org/web/20110816051318/http://www.animal-tv.org/n0-cms/category/Clothing/37 תעשיית עורות הבקר ההודית] - סרטון מתוך האתר של [[יומן חייתי]]
* {{ערוץ7|אורנית עצר|תפריט כשר לפרות ברפתות לקראת הפסח|187188|24 במרץ 2009}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{פרים}}
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קארולוס ליניאוס]]
| 