גורדי שחקים בישראל – הבדלי גרסאות

'''גורדי שחקים''' ומגדלים רבי קומות נמצאים כמעט בכל [[עיר]] מרכזית ב[[ישראל]], כחלק מהליך ה[[עיור]], העיבוי והציפוף של מרכזי הערים, המאפיין את כלל ה[[ערים בישראל]], ובמיוחד ערי גוש דן. לפי הגדרת "המועצה לבניינים גבוהים ובנייה עירונית", "גורד שחקים" הוא בניין רב קומות המתנשא לגובה של לפחות 150 מטרים אך ישנה גם הגדרה מקלה המגדירה כגורד שחקים כל בניין המתנשא לגובה 100 מטרים. נכון ל-2020 היו בישראל 24 גורדי שחקים מעל לגובה של 150 מטר, כולם נמצאו ב[[גוש דן]] ורק שישה מתוכם הושלמו לפני שנת 2010 למעט עזריאלי העגול ב-1999 כולם הושלמו אחרי שנת 2000.

[[גורד שחקים|גורד השחקים]] הראשון בישראל, לפי הגדרת ה"100 מטר" של "המועצה לבניינים גבוהים ובנייה עירונית" [[מגדל שלום מאיר|מגדל שלום]], החזיק שנים ארוכות בתואר "[[גורד השחקים הגבוה בישראל]]" ובמשך מספר שנים אף בתארים "[[גורד השחקים הגבוה באסיה]]" ו"[[גורד השחקים הגבוה במזרח התיכון]]". מאז, בתהליך ארוך שנמשך למעלה מ-40 שנה, וביתר שאת מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20]], התרבו רבי הקומות וגורדי השחקים כמעט בכל עיר מרכזית בישראל. התהליך, שהחל ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] רבתי, החסרה שטחים פנויים לבנייה רוויה, המשיך והתרחב לשאר חלקי הארץ.[[קובץ:Habursa 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גורדי שחקים במתחם הבורסה ברמת גן, מבט מצפון מערב. הבניין הימני ביותר הוא [[לאונרדו סיטי טאוור]]]][[מגדל עזריאלי שרונה]] הוא גורד השחקים הגבוה בישראל, המתנשא לגובה של 238.5 מטרים. ב-2020 היו למעלה מ-750 רבי קומות בעלי 20 קומות ומעלה. בעת הזו לא היה אף גורד שחקים "סופר-גבוה" (supertall) שהתנשא לגובה של 300 מטרים ומעלה אך היו תוכניות לבנייתם של כמה מגדלים כאלו, כדוגמת מגדל בין ערים, מגדל 120, מגדלי תידהר גבעתיים, תוצרת הארץ 2, מגדל קרן הקריה, ומגדל עזריאלי ספירלה, שבנייתו החלה.