פרנץ ברנטנו – הבדלי גרסאות

תפיסה זו של הפילוסופיה באה לידי ביטוי מובהק בשיטתו הפסיכולוגית ובתורת הנפש. הפסיכולוגיה של ברנטנו היא מדע תיאורי, פסיכולוגיה תיאורית או "פסיכוגנוזיה" למינוחו של ברנטנו. היא מבוססת על נתוני התפיסה הפנימית. לפי ברנטנו הפסיכולוגיה מובחנת באופן חד ממדעים ניסויים: הפסיכולוגיה חוקרת תופעות מנטאליות המוגדרות כתופעות התכוונותיות ([[אינטנציונאליות]]). "[[התכוונות (פילוסופיה)|התכוונות]]" היא תכונת האקט המנטאליהמנטלי שתמיד על משהו - האובייקט האינטנציונאלי או התוך-התכוונותי. למשל, נפילת אבן היא אירוע פיזיקאלי ואיננה על אודות משהו. לעומת זאת המחשבה על נפילת האבן מניחה אקט מנטאלימנטלי כלשהו שהוא על אודות או מכוון לאובייקט מסוים (האבן הנופלת). מושג ההתכוונותיות לקוח על ידי ברנטנו מפילוסופיה אריסטוטלית ו[[פילוסופיית ימי הביניים]], אך מקבל פשר חדש ומהפכני הסולל דרך ל[[פילוסופיה של הנפש|פילוסופיית הנפש]] (mind) המודרנית. ברנטנו אחז בתפיסה הלא-ורידית של אינטנציונאליות, משמעות הדבר הוא שאובייקט אינטנציונאלי איננו אובייקט חיצוני לנפש.