זוגות (חשש) – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לא יאכל אדם {{מונחון|תרי|שניים}} ולא ישתה תרי ולא {{מונחון|יקנח|ניקוי צואה}} תרי ולא יעשה צרכיו תרי... השותה כפלים דמו בראשו... [[אשמדאי]] מלכא דשידי ממונה הוא אכולהו זוגי ... כללא דמילתא כל דקפיד קפדי בהדיה ודלא קפיד לא קפדי בהדיה ומיהו למיחש מיבעי{{הערה|תרגום: אשמדאי מלך השדים ממונה הוא על כל ה"זוגות"... כלל הדבר: כל המקפיד מקפידים איתו ושאינו מקפיד לא מקפידים איתו, אך לחשוש צריך.}}|מקור={{בבלי|פסחים|קט|ב}} והלאה}}איסור זוגות מוזכר גם במסכת ברכות דף נ"א. ואינו נמצא כלל בתלמוד הירושלמי ({{הערה|בהתאם לעדות הגמרא בפסחים כי "במערבא לא קפדי אזוגי", כלומר בארץ ישראל לא הקפידו על זוגות, אז הגיוני שלא יופיע איסור זה בתלמוד הארצישראלי)}}.

התלמוד הבבלי משייך את מקור האיסור לתקופה התנאית ומצטט שתי ברייתות בנושא זה {{הערה|הברייתא הראשונה היא: "השותה כפליים דמו בראשו" (פסחים קיא, א), או בנוסח שונה שלה בברכות נא,א "השותה כפליים לא יברך" (המנומק משום שמי שישתה ממנו צפויה לקרות לו פורענות, ולא מברכים על פורענות). הברייתא השנייה: "לא יאכל אדם תרי ולא ישתה תרי ולא יקנח תרי ולא יעשה צרכיו תרי" (פסחים שם)}}, אולם ברייתות אלה אינן נמצאות בידינו וייתכן שאלה אכן ברייתות אמוראיות ולא תנאיות.