אסון הר מירון (2021) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←רקע: דרישת מקור לטענה פרטנית מדי, משחק מלחמה -> סימולציה, מדובר באירוע אזרחי |
←רקע: הרחבה בנושא ההליך המשפטי שהתנהל במשך מספר שנים, על פי איתמר לוין ב־News1 |
||
שורה 25:
במהלך השנים נבנו במתחם הציון [[בנייה בלתי חוקית בישראל|מבנים שאינם חוקיים]] (כולל ציר האסון להלן{{כלומר?|מה בדיוק שם ומה המקור לכך?}}) וזאת על חשבון תוכניות מסודרות לבנייה מסודרת של מדרגות חירום נוספים ביציאה מ"רחבת תולדות אהרון"{{מקור}}. הפרות הבנייה לא נאכפו על ידי [[מועצה אזורית מרום הגליל]]{{הערה|[http://www.mevaker.gov.il/serve/contentTree.asp?bookid=533&id=157&contentid=&parentcid=undefined&sw=1024&hw=698 מתוך חוות דעת מבקר המדינה בשנת 2008]}}, לטענת מרדכי הלפרין בשל חוסר גיבוי מה'המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי [[היועץ המשפטי לממשלה]]'{{הערה|[https://youtu.be/1v_ZkESKgeE?t=606 ראיון עם הרב מרדכי הלפרין בכאן 11]], [https://youtu.be/KJqrXjzzVE8?t=1693 ראיון עם הרב מרדכי הלפרין בערוץ 20]}}.
===נסיון הפקעה והליך משפטי===
בשנת [[2011]] החליטה המדינה על [[הפקעה|הפקעת]] מתחם ציון הרשב"י מידי ה'הקדשות' הפרטיים לידי המדינה, בכדי להתאים את המתחם ודרכי הגישה אליו בהתאם לתקנים הבטיחותיים, ומאוחר יותר אף הוקמה [[חברה ממשלתית]] לניהול המקום. ב־[[2014]] ההקדשות עתרו ל[[בג"ץ]] כנגד ההפקעה, ומאוחר יותר החברה הממשלתית פורקה. בשל [[שביתה|שביתת]] פרקליטים שאירעה בסמוך לתאריך הדיון המקדים ומשיקולים שונים, הסכימו נציגי המדינה לקיצור תהליכים ולהתייחסות לעתירה כאילו הוחלט בה על מתן [[צו ביניים]] בידי בג"ץ ועל כן לעכב את הליכי ההפקעה, וזאת למרות שבפועל לא הוצא צו כזה, וביד נציגי המדינה הייתה האפשרות להתנגד לכך. המשך הדיון בנושא התעכב כשנתיים, ועל המדינה אף הוטלו [[הוצאות משפט]] כבדות בשל איחור רב במתן תשובה. בקיץ [[2016]] מסרו נציגי המדינה הודעה לפיה היא מציעה הידברות עם נציגי ההקדשות על מנת להגיע לפתרון מוסכם בסוגיה. בג"ץ הסכים להצעה זו ואף נתן הארכות רבות לנסיון הפשרה למשך כשנתיים עד קיץ [[2018]], שבו נמסר כי הצדדים לא הגיעו לפתרון מוסכם ועל כן נקבע תאריך לדיון נוסף. בסתיו [[2018]], מעט קודם תאריך הדיון, הסכימו הצדדים על הליך [[גישור]]. הליך הגישור קיבל הארכות רבות, ובראשית [[2020]] הודיעו הצדדים כי הוסכם על תקופת נסיון של 3 שנים בה ינוהל האתר בידי מנכ"ל מקצועי ויפונו פולשים למתחם, ובסיומה תוכל המדינה להתחיל מחדש את הליך ההפקעה במידה ולא יפתרו הבעיות במקום. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין בידי בג"ץ{{הערה|{{NFC|[[איתמר לוין]]|יאללה, בואו נאשים את בג"ץ |0024-D-147846-00|02 במאי 2021}}{{ש}}[https://youtu.be/1v_ZkESKgeE?t=4125 ראיון עם עו"ד עמית בן-צבי בכאן11]{{ש}}{{כלכליסט||ועד ההקדשות, המפעיל את מתחם קבר שמעון בר יוחאי: המדינה מנסה להשתלט על הזכויות במקום|3708533}}}}.
===היערכות להילולה===
| |||