הערת שוליים – הבדלי גרסאות

||רוחב=280px

'''[[מקס פלאנק]]:{{ש}}[[איינשטיין]], במאמר שלו{{הערה|שיחה על המאמר "על אלקטרודינמיקה של גופים נעים", 1905. על פי הסדרה הדוקומנטרית "גאון" {{אנ|Genius (U.S. TV series)}} (פרק 4 דקה 47), בהפקת [[נשיונל ג'יאוגרפיק]], 2017}},{{ש}}<big>לא מספק מראי מקום!</big>{{ש}}[[מקס פון לאואה]]:{{ש}}זה מפני שהוא ענה על שאלה{{ש}}שאיש מלבדו לא שאל.'''}}

הערות שוליים משמשות למטרות שונות:

* ציון המקור ממנו מצוטט הכתוב.

* היענות לדרישות חוק, למשל ההערה העוסקת ב[[סימן מסחר]], כדוגמת ההערה:

:UNIX is a trademark of Bell Labs

סימון הופעתה של הערת שוליים נעשה באמצעות רישום מספרה הסידורי. המספר הסידורי רץ לאורך הפרק. כאשר הערות השוליים ניתנות בתחתית כל דף, ניתן להתחיל מחדש מ-1 בכל דף. כאשר הערות השוליים מרוכזות בסוף הספר, רצוי לציין בראש כל עמוד של הערות שוליים את מספרי העמודים אליהן מתייחסות הערות אלה.

לרישום מספרה של הערת השוליים בגוף הטקסט מקובלות שתי שיטות:

יש הנוהגים לסמן את הערות השוליים בכוכביות; הערה ראשונה בכוכבית אחת, הערה שנייה בשתי כוכביות, וכו'. שיטה זו סבירה כאשר יש רק הערה אחת בדף, אך כאשר ההערות מתרבות נוצרת שורה ארוכה ומכוערת של כוכביות. דרך מיושנת, אשר מתגברת על בעיית ריבוי הכוכביות, היא סימון הערות השוליים באוסף של סימנים מיוחדים. הערה ראשונה בעמוד תסומן בכוכבית, הערה שנייה תסומן ב[[צלבון]] (†), הערה שלישית תסומן ב[[צלבון כפול]] (‡) והערה רביעית תסומן ב[[סימן הסעיף]] (§).

בפרשנות ה[[מקרא]] וה[[תלמוד]], הפירושים הם למעשה הערות שוליים לטקסט המקורי (הערות שוליים שנוספו מאוחר יותר). בעיצוב הנפוץ של ספרי תנ"ך, הטקסט המקראי מופיע בחלקו העליון של הדף, והפירושים בחלקו התחתון, בדומה לטיפול המקובל בהערות שוליים בטקסט חילוני מודרני. בעיצוב הסטנדרטי של התלמוד, הטקסט התלמודי מופיע בראש הדף, והפרשנות עוטפת אותו משלושה עברים מלמעלה, מימין ומשמאל ולרוב אף מלמטה.

כאשר הערת שוליים משמשת לציון מקור המהווה אסמכתה, או מקור ממנו מצוטט הטקסט, ייתכן שהערות שוליים אחדות באותו פרק מתייחסות לאותו מקור. במקרה זה יינתנו רק בהערת השוליים הראשונה הפרטים המזהים של מקור זה, ובהערות הבאות תינתן הפניה להערה הראשונה לשם השלמת הפרטים המזהים. המילים המשמשות להפניה מבחינות בין שני מצבים: