מריל לינץ' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תווים בלתי נראים, הוספת מקור, קישורים פנימיים
הרחבה, הוספת מקורות
שורה 5:
|משרד ראשי=[[ניו יורק]], [[ארצות הברית]]
|ענפי תעשייה=פיננסים וביטוח
|עובדים=15,100 (יועצים פיננסיים ''2010'')
|תאריך הקמה=[[1914]]
}}
|אתר אינטרנט=[http://www.ml.com/ ML.com]}}
'''מריל לינץ'''' (ב[[אנגלית]]: '''Merrill Lynch''') היא חטיבת ניהול ההון של [[בנק אוף אמריקה]]. עם מעל ל-1514,000 יועצים פיננסיים ו- 2.2 טריליון [[דולר אמריקני|דולר]] בנכסי לקוחות, זוהי פירמת ה[[ברוקראז']] הגדולה בעולם. לפני שנת [[2009]] הפירמה, שנקראה אז בשם .Merrill Lynch & Co., Inc, הייתה בבעלות[[חברה ציבורית]] ונסחרה ב[[הבורסה לניירות ערך בניו יורק|בורסה לניירות ערך בניו יורק]] תחת הסימול MER. מריל הסכימה להירכש על ידי בנק אוף אמריקה ב-14 בספטמבר [[2008]], בלבבעיצומו [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי של 2008]]. החברה חדלה להתקיים כישות נפרדת בינואר 2009. מריל לינץ' עודה מבוססת ב[[ניו יורק]], ותופסת 34 קומות שלמות מבניין ה- Four World Financial Center ב[[מנהטן]].
 
== היסטוריה ==
שורה 32 ⟵ 31:
בפברואר 2019, הודיע בנק אוף אמריקה כי הוא מבטל את המותג מריל לינץ' בחלק גדול מעסקיו{{הערה|{{TheMarker|סוכנויות הידיעות|סוף עידן בוול סטריט: בנק אוף אמריקה מבטל את המותג מריל לינץ'|1.6965058|25 בפברואר 2019}}}}.
==ביקורות ושערוריות==
===הטעיית משקיעים ומחקר אנליסטי מוטה===
באפריל 2004 שילם מריל לינץ' פיצויים של 2.2 מיליון דולר לברוקרית לשעבר שהוטרדה מינית. לדבריה נתקלה בהטרדות מיניות חוזרות מגברים שעבדו במשרד, שאחד מהם היה הממונה עליה. בנוסף, טענה להפליה בקידומה ובשכרה{{הערה|{{TheMarker|הארץ|מריל לינץ' ישלם פיצויים של 2.2 מיליון דולר לברוקרית לשעבר שהוטרדה מינית|1.231118|22 באפריל 2004}}}}.
בשנת 2002, הסכימה מריל לינץ' לשלם 100 מיליון דולר בגין פרסום מחקרים מטעים של האנליסטים של החברה. בעיקר סיקור חיובי ומטעה על חברות בהם הבנק היה מעורב כמשקיע או כלקוח. כחלק מההסכם עם היועץ המשפטי של ניו יורק ורגולטורים אחרים בתחום ניירות ערך של המדינה, מריל לינץ' הסכימה להגדיל את השקיפות של ומחקר האנליסטי ולפעול לניתוק המחקר מבנקאות ההשקעות{{הערה|{{TheMarker|דפנה מאור|הערכות: מריל לינץ' ישלם 100 מיליון דולר פיצויים כדי ליישב התביעה נגדו|1.107849|19 במאי 2002}}}}.
 
בין השנים 1999-2001, במהלך בועת הדוט-קום, הנרי בלודג'ט, אנליסט ידוע במריל לינץ', ועמיתיו לעגו לחברות שעליהם המליצו בפומבי למשקיעים. תכותבת הדואר האלקטרוני שלהם חשפה כי בנקאי ההשקעות של מריל מילאו תפקיד מרכזי בכך שחברות מסוימות קיבלו המלצות חמות מהאנליסטים של הבנק. החברות האלה היו לקוחות של מריל, או לקוחות פוטנציאליים שאחריהם חיזרו בנקאי ההשקעות. לדוגמה, באחד מהמסרים כתב בלודג'ט על חברת האינטרנט אינפוספייס, שאת מניותיה המליץ לציבור לקנות, כי היא "חתיכת זבל". במזכר מ-1999 כתב בלודג'ט כי 85% מזמנו מוקדש לפעילות בנקאות השקעות ורק 15% למחקר{{הערה|{{גלובס|שירות בלומברג|"זבל" - כינו הבנקאים במריל חברות-לקוחות, בעוד האנליסטים ממליצים עליהן למשקיעים|576732|9 באפריל 2002}}}}. "מדי יום אני מקבל טלפונים מבנקאים שאינני מכיר, המציגים הזדמנויות מעניינות", כתב. בשנת 2003 הוא מואשם בהונאת ניירות ערך על ידי רשות ניירות ערך בארצות הברית. הוא שילם 4 מיליון דולר קנס ונאסר עליו לסחור בניירות ערך{{הערה|{{TheMarker|יהודה שויצר|האנליסט הנרי בלודג'ט ישלם 4 מיליון דולר קנס וייאסר עליו לסחור בניירות ערך|1.169669|28 באפריל 2003}}}}.
===הטרדה מינית===
באפריל 2004 שילם מריל לינץ' פיצויים של 2.2 מיליון דולר לברוקרית לשעבר שהוטרדה מינית. לדבריה נתקלה בהטרדות מיניות חוזרות מגברים שעבדו במשרד, שאחד מהם היה הממונה עליה. בנוסף, טענה להפליה בקידומה ובשכרה{{הערה|{{TheMarker|הארץ|מריל לינץ' ישלם פיצויים של 2.2 מיליון דולר לברוקרית לשעבר שהוטרדה מינית|1.231118|22 באפריל 2004}}}}.
===אי סדרים במסחר ובדוחות הכספיים===
במרץ 2009, דיווח הבנק כי חשף אי סדרים במסחר במט"ח ובנגזרים. פעילותו של סוחר בבנק בשם אלכסיס סטנפורס, שהושעה לאחר שנחשד בגרימת הפסד אפשרי של 400 מיליון דולר, אך למרות זאת קיבל בשנה שעברה בונוס לאחר שהציג כביכול רווחים בסך 120 מיליון. וכן, סוחרים אחרים שהימרו במאות מיליוני דולרים בשוקי הנגזרים. פעולות המסחר הלא תקינות לא דווחו על ידי מריל לינץ', ונחשפו רק לאחר שפרשיית תשלום הבונוסים לבכירי מריל לינץ' החלה להיחקר{{הערה|{{גלובס|מיכל יושאי|השערוריות במריל לינץ' נמשכות: הפסיד מאות מיליוני דולרים במסחר לא חוקי של סוחרים במט"ח ובנגזרים|1000431752|7 במרץ 2009}}{{ש}}{{TheMarker|סוכנויות הידיעות|חשד: בשל מסחר לא חוקי רשם מריל לינץ' הפסד של 400 מיליון דולר|1.520643|7 במרץ 2009}}}}.
 
ביוני 2016 הודה מריל לינץ' כי פעל באופן בלתי תקין בכל הנוגע ליתרות הנזילות שלו, ושהחזיק יתרות נזילות בהיקפים נמוכים מכפי שהיה צריך. מריל לינץ' שילם לרשויות האמריקאיות קנס של 415 מיליון דולר{{הערה|{{גלובס|ניצן כהן|מריל לינץ' ישלם בארה"ב קנס של 415 מיליון דולר|1001134675|23 ביוני 2016}}}}.
===אפליה על רקע גזע===
באוגוסט 2013, הסכימה מריל לינץ' לשלם 160 מיליון דולר כדי ליישב תביעה שטענה כי הבנק הפלה על רקע גזעי. אחרי שהתביעה עברה שני ערעורים בבית המשפט העליון של ארצות הברית. ברוקר לשעבר תבע את הבנק ב-2005 בטענה כי העביר עובדים שחורים לתפקידים פקידותיים והעביר חשבונות מכניסים לברוקרים לבנים. התביעה הייצוגית הוגשה בשמם של 700 ברוקרים שחורים שעבדו בבנק. הפיצויים יהיו הגדולים ביותר שהוענקו אי פעם בתביעת אפליה גזעית נגד מעסיק אמריקאי{{הערה|{{TheMarker|ניו יורק טיימס|מריל לינץ' יפצה ברוקרים שחורים שהופלו על רקע גזעי ב-160 מ' ד'|1.2108286|28 באוגוסט 2013}}{{ש}}{{גלובס|שירות גלובס|מריל לינץ' הפלה ברוקרים שחורים ויפצה אותם ב-160 מיליון דולר|1000876060|28 באוגוסט 2013}}}}. באותו חודש מתמחה בן 21 במשרדי הבנק בלונדון, נמצא ללא רוח חיים בדירתו, לאחר שככל הנראה העומס הכריע אותו{{הערה|{{גלובס|שירות גלובס|מתמחה בבנק עבד 20 שעות ביום במשך 3 ימים ברצף - ומת|1000873838|21 באוגוסט 2013}}{{ש}}{{mako|גלובס|לונדון: מתמחה בבנק עבד 20 שעות ביום, במשך 3 ימים ברצף - ומת|503c373f65f9041004|news-world/international|21 באוגוסט 2013}}}}.
===פרשת אנרון===
בשנת 2004 הורשעו ארבעה בנקאי השקעות ממריל לינץ' באשמת קשירת קשר והונאה בפרשת אנרון{{הערה| {{TheMarker|עפרה שלו|ביהמ"ש הרשיע בהונאה מנהל באנרון וארבעה בנקאי השקעות ממריל לינץ' שסייעו בניפוח רווחי אנרון|1.249283|4 בנובמבר 2004}}}}. זה היה המקרה היחיד בחקירת אנרון שבו הועמד לדין פלילי גורם מהבנקים ומשרדי ניירות ערך שסייעו לכאורה לאנרון לבצע את השערוריות החשבונאיות שלה (מנהלי אנרון עצמם נידונו לתקופות מאסר ממושכות){{הערה|{{גלובס|שירות גלובס|היום נפתח המשפט הפלילי הראשון שנקשר בשערוריות הפיננסיות באנרון, ללא הבכירים|838179|20 בספטמבר 2004}}}}{{הערה|{{TheMarker|TheMarker digital|סמנכ"ל הכספים לשעבר של אנרון: "הבנקים של החברה, בהם מריל לינץ' וקרדי סוויס, היו שותפים להונאה"|1.344269|26 בספטמבר 2006}}}}.
 
המקרה נסב על עסקה מ-1999 שכללה את מריל לינץ', אנרון ומכירת כמה דוברות המייצרות חשמל מול חופי ניגריה. האישומים טענו כי מכירת הדוברת מחברת בת של אנרון למריל לינץ' הייתה מזויפת ואפשרה לאנרון לרשום באופן בלתי חוקי כ-12 מיליון דולר ברווח לפני מס, כשלמעשה לא הייתה מכירה ממשית ולא היה רווח אמיתי. ארבעה בכירי מריל לשעבר ושני מנהלי אנרון לשעבר בדרג הביניים, הואשמו בקשירת קשר והונאה{{הערה|{{TheMarker|יהודה שויצר|שלושה בנקאים לשעבר במריל לינץ' הסגירו עצמם ויעמדו למשפט על חלקם בפרשת אנרון|1.208673|17 בספטמבר 2003}}}}. מנהלי מריל לינץ' הורשעו, אך באופן יוצא דופן, לכל שלושת אלה שהגישו ערעור לאחר מכן, בטלו האשמותיהם על ידי בית המשפט לערעורים בניו אורלינס, שכינה את ההרשעה בקשירת קשר והונאה "פגומה". מריל לינץ' הגיעה להסדר משלה, פיטרה בנקאים והסכימה לפיקוח חיצוני על עסקאות המימון שלה. זה גם הסדיר את אישומי ההונאה האזרחית שהוגשה על ידי רשות ניירות ערך בארצות הברית, מבלי להודות או להכחיש אשמה{{הערה|{{TheMarker|יהודה שויצר|פרשת אנרון: מריל לינץ' שילם 80 מיליון דולר ליישוב תביעה אזרחית|1.169463|21 בפברואר 2003}}{{ש}}{{הארץ||מריל לינץ פיטרה בכירים ששתקו בחקירת אנרון|1.825920|20 בספטמבר 2002}}}}{{הערה|{{גלובס|שירות [[בלומברג (חברת חדשות)|בלומברג]], ניו יורק|כדור השלג של אנרון ממשיך לצבור תאוצה ונפח; והפעם - מריל לינץ'|558107|29 בינואר 2002}}}}.
ביוני 2016 הודה מריל לינץ' כי פעל באופן בלתי תקין בכל הנוגע ליתרות הנזילות שלו, ושהחזיק יתרות נזילות בהיקפים נמוכים מכפי שהיה צריך. מריל לינץ' שילם לרשויות האמריקאיות קנס של 415 מיליון דולר{{הערה|{{גלובס|ניצן כהן|מריל לינץ' ישלם בארה"ב קנס של 415 מיליון דולר|1001134675|23 ביוני 2016}}}}.
==פעילות בישראל==
עד שנת 1985 לא עשתה מריל לינץ' עסקים בישראל ונמנתה על ידי [[בני ברית]] כמשתתפת בחרם הערבי על ישראל{{הערה|{{דבר||200 חברות ו-25 בנקים בארה"ב נכנעו לחרם הערבי|1976/03/12|00301}}}}.
שורה 49 ⟵ 57:
בדצמבר 2008 התקבל הבנק כחבר [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב]]{{הערה|{{גלובס|ארז וולברג|הבורסה אישרה - ומריל לינץ' יהפוך לחבר הבורסה הרחוק הראשון באחד העם|1000405243|8 בדצמבר 2008}}}}.
 
בדצמבר 2011, העיתון הכלכלי "[[פייננשל טיימס]]" דירג את הסניף הישראלי של מריל לינץ' במקום הראשון במיזוגים ורכישות בישראל, על רקע 5 עסקאות בשווי של כ-10 מיליארד דולר שביצע במהלך 2010{{הערה|{{גלובס|משה גולן|"פייננשל טיימס": מריל לינץ' - המוביל במיזוגים ורכישות בישראל|1000706339|13 בדצמבר 2011}}}}.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי|http://www.ml.com}}
* {{TheMarker|יהודה שויצר|שלושה בנקאים לשעבר במריל לינץ' הסגירו עצמם ויעמדו למשפט על חלקם בפרשת אנרון|1.208673|17 בספטמבר 2003}}
{{מידע בורסאי (ארה"ב)}}
* {{TheMarker|סוכנויות הידיעות|סך משכורותיהם של עשרת המנהלים הבכירים במריל לינץ' ב-2008 - 209 מיליון דולר|1.526846|4 במרץ 2009}}
==הערות שוליים==
שורה 59 ⟵ 67:
[[קטגוריה:ארצות הברית: בנקים]]
[[קטגוריה:בנקי השקעות]]
[[קטגוריה:חברות הנסחרותשנסחרו בבורסה לניירות ערך בניו יורק]]
[[קטגוריה:חברי הבורסה לניירות ערך בתל אביב]]