ארגון חיילים ופרטיזנים נכי המלחמה בנאצים – הבדלי גרסאות

פעילות הארגון התמקדה בשני תחומים עיקריים. זכויות הנכים והנצחת הלחימה היהודית. בעניין זכויות הנכים התעקשו נציגי הארגון כי בהיותם נכי מלחמה יוכר מעמדם כדומה לזה של [[נכה צה"ל|נכי צה"ל]]. בפרט דרשו שהגורם המטפל בהם לא יהיה שייך למערכת הרווחה אלא למשרדל[[משרד הביטחון]], עמדה שנתקלה בהתנגדותו של [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]]. הארגון שהיה א-פוליטי באופן מובהק וזכה לתמיכה מהקצוות הפוליטיים, [[חרות ומק- התנועה הלאומית|חרות]] ו[[מק"י]] כאחד, נתקל בהתנגדות וחשדנות מצד הממסד. רק לאחר שנים של פעילות ומאמצים מול כל המפלגות בכנסת הוכתר המאבק בהצלחה עם חקיקת חוק נכי מלחמה בנאצים שהתקבל פה אחד ב-1954. בתחום השני, נאבק הארגון להדגשת נושא הלחימה היהודית וגבורת הלוחמים שנדחקו הצידה בתודעת הציבור בפני מיתוס "[[כצאן לטבח#הביטוי במסגרת זיכרון השואה|הצאן לטבח]]". המאמץ כלל פעילות ציבורית בישראל ובפרט מעורבות במדיניות [[יד ושם]] לרבות אי-הסכמות ואף התנגשויות עם המוסד, הוצאת ספרים ועיתונים שתיעדו את הלחימה היהודית, עידוד וחלוקת פרסים ליצירות ספרות שתארו את הלחימה, קשרים עם ארגוני חיילים משוחררים ונכי מלחמה בכל העולם, מעורבות בהענקת [[אות הלוחם בנאצים]], קיום אירועים והקמת אנדרטאות ברחבי ישראל.