V-2 – הבדלי גרסאות

הוסרו 11 בתים ,  לפני 6 חודשים
מ
תקלדה
(תקלדה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
מ (תקלדה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
[[מערכת הנחיה|מערכת ההנחיה]] של הטיל, ה־LEV-3 (והגרסה המתקדמת שלה בשם SG-66 ששימשה בדגמים המאוחרים יותר), הייתה [[מערכת ניווט אינרציאלית]] הראשונה בעולם - מערכת העושה שימוש בניווט לפי חישוב עיוור ללא נקודת ייחוס חיצונית, והורכבה ממספר [[גירוסקופ]]ים למדידת התאוצה הקווית של הטיל, ומספר נוספים למדידת התאוצה הזוויתית של הטיל בכל אחד מן הצירים. [[מד תאוצה]] PIGA שימש לשליטה על רגע כיבוי המנוע. הטיל שוגר מנקודה שמיקומה נמדד מראש כך שהמרחק וה[[אזימוט]] למטרה היו ידועים.
 
מספר דגמים מאוחרים של ה־V-2 עשו שימוש שימוש ב"אלומות מנחות", אותות רדיו שמשודרים מהקרקע כדי לשמור על הטיל במסלול הנכון, אך הדגמים הראשונים נעזרו ב[[מחשב אנלוגי]] פשוט שהיה "מרכז הבקרה" של הטיל. המחשב האנלוגי קיבל את המידע על מיקום ומהירות הטיל מן [[גירוסקופ|הגירוסקופים]] ותיקן את [[אזימוט]] מהירות הטיל כל העת (באותם ימים טכנולוגיית הניהוג הווקטורי לא הייתה מדויקת מספיק ועל אף שהאזימוט למטרה היה ידוע, נדרשה בקרה מתמדת על כיוון תנועת הטיל).
 
ראש הקרב היה מקור אחר לבעיות טכניות. חומר הנפץ בו עשו שימוש היה אמטול 60/40 המפוצץ על ידי [[מרעום|מרעום מגע]] חשמלי. לאמטול היה היתרון של יציבות ובנוסף ראש הקרב הוגן על ידי שכבה עבה של [[פיברגלס]], אבל גם כך הוא עדיין היה עשוי להתפוצץ במהלך החדירה לאטמוספירה. ראש הקרב שקל 975 קילוגרם והכיל 910 קילוגרם של חומר נפץ. האחוז לפי משקל של חומר הנפץ בראש הקרב היה 93%, אחוז גבוה מאוד בהשוואה לסוגים אחרים של תחמושת.
65

עריכות