האפוטרופסות ההאשמית על המקומות הקדושים בירושלים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונה |
מ ←לאחר 1967: ניסוח |
||
שורה 21:
לאחר סיום [[מלחמת ששת הימים]] וכיבוש הר הבית בידי ישראל, פעל שר הביטחון [[משה דיין]], לעצב הסדר בהר שנועד למנוע את גלישת הסכסוך הטריטוריאלי-לאומי לכיוון דתי, ולמלחמת דת חסרת מעצורים. עיקרו של ההסדר היה אישור למנגנון הואקף הירדני, להמשיך ולנהל את האתר. הווקף המשיך להיות מנוהל וממומן על-ידי משרד ההקדשים הירדני ב[[עמאן]]{{הערה|[[מירון בנבנישתי]],'''מול החומה הסגורה'', הוצאת ידיעות אחרונות, 1973 ,עמ‘ 230}}.
במסגרת הסכם השלום בין ישראל לירדן, הכירה ישראל במעמד המיוחד של ירדן במקומות הקדושים בירושלים{{הערה|חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית, סעיף 9 פסקה 2}}. [[הרשות הפלסטינית]] שהוקמה שנה קודם, ראתה בהסכם הכרה ירדנית בריבונותה של ישראל במזרח ירושלים, ומכאן פגיעה בסיכויי הפלסטינים לכונן בה את בירתם במסגרת הסדר הקבע. הרשות הפלסטינית מחתה בפני מזכירות [[הליגה הערבית]] ונשיאות [[
בספטמבר 2014, הורה ראש הממשלה על פירוק גשר עץ חדש ל[[שער המוגרבים]], המוביל להר הבית, בעקבות לחץ מבית המלוכה הירדני. זאת לאחר שהירדנים העבירו מסר לפיו הקמת הגשר הארעי יוצרת רגישויות רבות בממלכה, ועלולה לפגוע ביציבותה. הירדנים הבהירו כי גורמים שונים בממלכה מנסים לנצל את האירוע כדי לטעון שישראל מנסה לבצע שינויים בסטטוס-קו בהר הבית{{הערה|{{הארץ|ניר חסון וברק רביד|רה"מ הורה על פירוק גשר העץ החדש להר הבית בעקבות לחץ מבית המלוכה הירדני|1.2423572|3 בספטמבר 2014}}}}. חודש אחר כך העלתה חברת הכנסת [[מירי רגב]] [[הצעת חוק]], המבקשת לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית ולאפשר ליהודים להתפלל בו{{הערה| {{הארץ|ברק רביד, ג'קי חורי, ניר חסון ויהונתן ליס|ירדן ביקשה הבהרות מישראל על הצעת חוק לשינוי הסטטוס קוו בהר הבית|1.2464245|21 באוקטובר 2014}}}}.
| |||