איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת – הבדלי גרסאות

רמב"ם האריך לבסס את העמדה שלבורא אין כל צורה ותבנית שניתן להשיגה בחושי האדם או לתארה בשכל אנושי, וכל הביטויים ב[[תנ"ך]] המייחסים איברים לבורא (כגון אצבע או יד עואו עיניים), אינם אלא המחשה בלבד . רמב"ן כותב ששמע שלחכמי צרפת ביקורת על עמדה זו, ומתפלא על כך, שהרי עמדת הרמב"ם היא העמדה המקובלת בדברי הגאונים והפייטנים בספרד ובבבל,{{הערה|1=במיוחד, האריך לבסס עמדה זו [[רב סעדיה גאון]] ב[[ספר האמונות והדעות]]. ראו [[שלילת הגשמות#שלילת הגשמות ביהדות|שלילת הגשמות]]}} ודבריהם מבוססים במקורות רבים (אלא שחלק מהביטויים אינם רק המחשה אלא רמזים לסודות קבליים).{{הערה|1=יצויין, כי רמב"ם ספג ביקורת גם מ[[אברהם בן דוד מפושקירה|ראב"ד]] בנוגע לעמדה זו, על מה שכתב בהלכות תשובה (פרק ג הלכה ז): "חמשה הן הנקראין מינים... והאומר שיש שם ריבון אחד אלא שהוא גוף ובעל תמונה". על כך השיג ראב"ד: "ולמה קרא לזה מין, וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות". כלומר, ראב"ד מסכים שאלו דעות משובשות, אך רואה בכך טעות נפוצה וקורא שלא להחמיר עם המחזיקים בה.}} מלבד זאת מצטט רמב"ן דברים ברוח זו מדברי רבי [[אלעזר מגרמייזא]], בעל ספר הרוקח "בספר גדול שחיבר והגיע לידי ממנו", ומעיר "וידעתי כי הספר ההוא מצוי אצלכם".