ויקיפדיה

כרטוש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
ניקוד + הסבר מצרפתית
היסטוריה, תיארוך, מקורות
שורה 1:
[[קובץ:GD-EG-Karnak040.JPG|שמאל|ממוזער|200px|שמו של הפרעה [[תחותמס השלישי]], במקדש המתים ב[[כרנך]]]]
'''קָרְטוּש''' (או '''כרטוש''' ) (מצרפתית - ''cartouche)''במשמעות כרטיס או חפיסת כרטיסים{{הערה|1=קרטוש - מצרפתית cartouche, במשמעות כרטיס או חפיסת קלפים, במקור בלטינית carta או charta ובדומה לאנגלית card ולעברית בהשאלת שורש שר"ט: שרטוט.}} ב[[כתב חרטומים|כתב החרטומים המצרי]], היא [[אובל]] סגור המקיף את ה[[טקסט]], ומציינת שמדובר בשם של בן מלוכה. השימוש בקרטוש החל מהשושלת הרביעית, בימי הפרעה [[סנפרו]]. ב[[כתב דמוטי]] הקרטוש צומצם לזוג [[סוגריים]] וקו אופקי. הקרטוש החליף שיטה קדומה יותר לכתיבת שם המלך שנקראה 'סרך', בשיטה זו הופיע שם המלך בתבנית כמעט מלבנית, מעל חזית של [[מקדש]]. ל[[מלך]] [[מצרים]] החל מהשושלת השלישית היו חמישה שמות, כאשר השמות ה-4 וה-5 נכתבו בקרטוש:
 
1) [[הורוס]]
שורה 13:
 
השם קרטוש הוא כינוי מודרני שניתן על ידי חיילים צרפתים בצבא [[נפוליאון]]. התיבה הזכירה להם מחסנית של רובה, ומכאן השם "קרטוש" שזו משמעותו ב[[צרפתית]]. במצרית עתיקה נקרא הקרטוש "שֶנוּ", והסימן מייצג את העובדה שסמכותו של המלך מקיפה הכל.
 
קדם לקרטוש סימן הסרך - ארמון בתוך ריבוע ועליו בדרך כלל בז המייצג את האל הורוס. [[תמונה:Louvre Serekh.png|ממוזער|שמאל|250px|סרך, צורה שקדמה לקרטוש לסימון בתי מלוכה]] בכתב החרטומים (ההירוגליפים)}}
 
==השימוש בקרטוש לפענוח הכתב ההירוגליפי==
במהלך מאמצי הפענוח של [[כתב חרטומים|כתב החרטומים]], הכתב ההירוגליפי על [[אבן רוזטה|אבן הרוזטה]], העלההציע [[אוריינטליזם|האוריינטליסטחוקר המזרח (אוריינטליסט)]] הצרפתי [[סילבסטר דה סאסי]] את הרעיון לנסות לפענח את הכתב על פי ההנחה לפיה הקרטושיםשהקרטושים מכילים שמות פרטיים, וכך הצליחו הפיזיקאי הבריטי [[תומאס יאנג]] וה[[אגיפטולוג]] [[ז'אן-פרנסואה שמפוליון]] לפענח מספר רב של תווים וסללו את הדרך לפענוחו של [[כתב חרטומים|הכתב ההירוגליפי]]. [[קובץ:Cartouche of Ramsess II - Hecht Museum.jpg|250px|ממוזער|שמאל|קרטוש בשני חלקים של [[רעמסס השני]], מאבן גיר התגלתה מדרום לעזה שם הייתה כנראה קבועה במצודה מצרית על דרך הים. תצוגה [[מוזיאון הכט]] חיפה]]
 
==השימוש בקרטוש לתיארוך ממצאי עתיקות בארץ ישראל ובפלשת ==
[[קרב קרקר]] (יתכן כרכר המקראית) המתואר בכתובת קרקר על [[המונוליט מכורח|מצבת שלמנאסר השלישי (בכפר כּוּרךְ שבכורדיסטן)]] (וכן באנדרטה האשורית השחורה ([[האובליסק השחור]] מ[[כלח]], תוארך באופן מדוייק (בתיארוך מוחלט ולא רק יחסי) באמצעים שונים לשנת 853 לפני הספירה. לפיכך ניתן לתארך באופן יחסי עם דיוק טוב מלכים ושושלות המתוארים במקורות נוספים כמו במקרא ובכתובות בכתב יתדות מממלכת אשור וממלכות בבל ופרס, ובכתב חרטומים מהממלכה המצרית, וכן שכבות של ממצאים שבהם כתובות אלו.
 
בקרב זה אוזכר המלך [[אחאב]] לבית [[עמרי]] מלך [[ממלכת ישראל]] ואיתו בני בריתו, וכך קרטושים שנמצאו באתרים שונים בחפירות בארץ ישראל מתקופת הברזל המאוחרת וימי ממלכות ישראל ויהודה המפוצלות מאפשרות תיארוך מוחלט או מקורב מאוד גם לשאר הממצאים בשכבות אלו, למשל קרטוש של [[שושנק הראשון|פרעה שישך (שושנק)]] נמצא במגידו (אך במקרה זה בתוך שפכים ולא בשכבת ממצאים מובחנת) ומתאים לכתובת מסע שישק, ולויכוח על [[הממלכה המאוחדת]] או קרטוש של [[רעמסס השני]] שנמצא על לוח ארד בבית השער בתל לכיש עם.{{הערה|1=[https://www.academia.edu/43837962/Memoirs_of_an_Israeli_Archaeologist_in_Hebrew_PDF_of_the_complete_book_ זכרונותיו של ארכיאולוג ישראלי], דוד אוסישקין, עמוד 216. ([[אתר לימודי אקדמיה]] - academia.edu)}}
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Egyptian cartouches}}
* {{בריטניקה}}
 
== הערות ==
{{הערות שוליים}}
 
{{קצרמר|ארכאולוגיה}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/כרטוש"