טיוטה:קהילת יהודי סליש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "בתחילת הערך יש לכתוב פסקת פתיחה המסכמת בקצרה את התוכן: קהילת יהודי '''[להשלים שם המקום (עי..." |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
קהילת יהודי '''[
▲קהילת יהודי '''[להשלים שם המקום (עיר/עיירה/כפר)]''' שב[להשלים שם ארץ] התקיימה החל מ[יש להשלים] עד להשמדתה בשואה. הקהילה התאפיינה ב[יש להוסיף כאן דברים הייחודיים לקהילה ומסכמים את סיפורהּ הייחודי במשפט או שניים].
== תולדות הקהילה ==
=== ראשית הקהילה ===
יסוד קהילת סעליש קשור בתולדות פליטי [[גזרות ת"ח–ת"ט|גזירות ת"ח ות"ט]] (פרעות חמלניצקי, 1648), שנמלטו מפולין ומאוקראינה. הם מצאו מקלט בכפרים ובאחוזות הבארונים פרני (PERENYI), אוצל (ACEL) ופוגאראשי (FOGARASI). בסוף המאה ה-17 פרעו ביהודים במקומות אלה לוחמי המורד ההונגרי פרנץ ראקוצי (RAKOCZI) השני.
חשוב מאוד לציין את תחילת ההתיישבות היהודית במקום, רב ראשון, מוסדות ראשונים, וככל הידוע<ref name=":0">'''חשוב מאוד להפנות כל משפט למקורו''', באמצעות הערות השוליים (יש להתייצב עם העכבר בסוף המשפט וללחוץ על כפתור '''הערת שוליים''' שמופיע למעלה: אם מדובר במקור מקוון, לסמן את האפשרות '''אוטומטי''', ולהעתיק לשם את הקישור; ואם מדובר במקור מודפס, לסמן '''ידני''' ולמלא את הפרטים). {{ש}}גם אם כבר הפניתם למקור הזה במשפט הקודם - חשוב להפנות כל מידע נוסף מאותו המקור, אפילו כל משפט (לצורך הפניה חוזרת לאותו המקור, סמנו את האפשרות "'''שימוש חוזר'''", ובחרו במקור הרלוונטי).</ref>.▼
למרות האיסור על היהודים להכנס לערי הונגריה, באו לסעליש יהודים מן הכפרים, בעיקר מראקוביץ,
הם קידשו בית תפילה, יסדו "חברה קדישא" ומינו רב ושוחט.
▲
=== התפתחות הקהילה ===
במפקד ב-1910, נמצא כי בעיר התגוררו 2,237 יהודים שהיוו 28.6% מתושבי העיר.
==== הציונות בעיר ====
הפעילות הציונית בעיר החלה עם ייסוד אגודת "אהבת ציון" על-ידי ר' משה גוטמן ב-1913.
הפעילות חודשה אחרי מלחמת העולם הראשונה. ארגון בשם "אחדות" איגד את הציונים מכל הזרמים. אורגנו הרצאות ונערכו התרמות למען ה"[[קרן קיימת לישראל|קרן הקיימת לישראל]]". נוסדו סניף [[ויצו|ויצ"ו]] וארגון לבנות בשם "מרים". במשך הזמן התפלגו חברי "אחדות" והקימו סניפים של ה"[[מזרחי]]" ושל התנועה הציונית הרביזיוניסטית. משה גוטמן מסליש שנבחר ב- 1918 לוועד הפועל הציוני של הונגריה, אירגן פעילות ציונית בקארפאטורוס והצטרף ל"המזרחי". בקונגרס הציוני ה-י"ב בקארלסבאד שימש כציר מטעם "המזרחי". פעיל נוסף מסליש היה ר' משולם פייש וייס.
ב-1926, לקראת הבחירות לקונגרס הציוני ה-ט"ו, נרכשו בעיר 244 שקלים, וב-1937, בבחירות לקונגרס הציוני ה-כ' השתתפו 151 מיהודי סליש.
קמו סניפים של תנועות הנוער "השומר קדימה", "השומר הצעיר", "בית"ר", "החלוץ" ותנועת הנוער של "המזרחי". תנועות אלה שלחו את חבריהן להכשרות לקראת עלייה, בסליש פעלו כמה מרכזי הכשרה ומהם עלו חלוצים לארץ ישראל, בקבוצות קטנות או כיחידים בין השנים 1939-1930. באותן שנים עלו גם כ-6-5 משפחות ברוכות ילדים. יצחק בלוך מסליש התמנה לסגן נציב "בית"ר" בצ'כוסלובקיה ולימים למזכיר הכללי של "קרן תל-חי" בלונדון. בסניף אגודת הספורט "מכבי" פעלה קבוצת כדורגל.
=== בזמן מלחמת העולם הראשונה ===
בימי מלחמת העולם הראשונה (1914 - 1918) גוייסו לצבא רוב חברי האגודה. בשנת [[1938]] חיו בעיר ובסביבתה כ-8,000 יהודים.
סעליש שהייתה בעבר חלק מהונגריה, סופחה אחרי מלחמת העולם הראשונה לצ'כוסלובקיה
=== בין מלחמות העולם ===
בינואר 1941, במפקד האוכלוסין הארצי האחרון שנעשה בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בסעליש 4,264 תושבים יהודים ושיעורם באוכלוסייתה היה כ-32 אחוזים.
== אישים מרכזיים בתולדות הקהילה ==
* רבי ברוך, אביו של רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] מייסד תנועת [[חב"ד]]. גר בעיירה בשנותיו האחרונות ושם נמצא קברו.
* הרב שמואל שמעלקא קליין, מחבר ספר "צרור החיים" ואבי סב-סבו של [[יאיר לפיד]], כיהן כרב העיר משנת 1860 ועד לפטירתו בשנת 1875.
* רבי [[יצחק אייזיק וייס]], [[חסידות ספינקא|האדמו"ר מספינקא]], העביר את חצרו לעיר בשנת 1930 ושכן בה עד שנלקח למותו באושוויץ ב-1944.
== מוסדות מרכזיים בקהילה ==
שורה 32 ⟵ 45:
== גורל יהודי הקהילה בשואה ==
=== כיבוש האזור והשפעותיו על הקהילה ===
ב-15 במרץ [[1939]]<nowiki/>פלשו ההונגרים לחבל הארץ של סעליש. הוחרמו קרקעות ובוטלו רישיונות למלאכה ולמסחר של יהודים. במשך שלוש שנים חיו יהודי האזור בתנאי מצוקה עם זאת נמשכה הפעילות הציונית במחתרת במסווה של פעילות צופים.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. על-פי מיפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 נמנו בקהילה האורתודוקסית של נג'סולוס 4,607 נפשות.
=== הקמת הגטו ===
לאחר פלישת הגרמנים להונגריה הוקם בעיר [[יודנראט]] ובראשו ר' מנדל וירצברגר, ר' ליפא פרידמן, ר' משה גוטמן ואחרים. באיסרו חג של פסח תש"ד [[1944]] רוכזו כל יהודי סליש והאזור, כ-12,000 נפש ונדחסו לגטו שהוקם בבנייני הקהילה שבעיר. העשירים הובאו לבית הכנסת ועונו כדי שיגלו היכן הטמינו דברי ערך.
=== השמדת הקהילה ===
הקהילה הקימה "לשכה מרכזית להגנת זכויות היהודים", ובראשה משה גוטמן, נציג הציונים ור' ליפא פרידמן נציג החסידים. מזכיר הלשכה היה ד"ר מרדכי נוחומוביץ'. בחסות הארגון נערכו קורסים להסבה מקצועית כדי להקל על מחיית המשפחות הוקם בית-תמחוי לנצרכים. ובאותה שנה גויסו גברים רבים במסגרת שרות צבאי לפלוגות עבודה.
בקיץ 1941, עוד בזמן הכיבוש ההונגרי, הכריזו הרשויות ההונגריות על עשרות משפחות יהודיות שלא יכלו להוכיח את אזרחותן ההונגרית שהן חסרות נתינות וגירשו אותן לאוקראינה הנתונה לכיבוש גרמני. המגורשים נרצחו בקמנץ-פודולסקי (Kamenets-Podolsk) ב-27 או ב-28 באוגוסט 1941.
== לאחר השואה ==▼
בכ"ט באייר תש"ד (15 במאי 1944), לאחר כחודש מהקמת הגטו חוסל הגטו והחל גירוש היהודים למחנה ההשמדה [[אושוויץ|אושוויץ-בירקנאו]] . שני משלוחים שולחו לאושוויץ והגיעו בימים ז' ו-י"ג בסיוון.
וכן קבוצת מחתרת שהתארגנה במקום נתגלתה וחבריה נעצרו, ביניהם היו שמונה יהודים ושלושה לא יהודים. חברי המחתרת הורשעו במשפט צבאי והוצאו להורג ביריה ב-17 ביוני 1944.
▲== לאחר השואה ==
בשנת [[1945]] בתום המלחמה הוקמה אנדרטה במרכז העיר לזכר הנרצחים. רוב הניצולים שחזרו לעיר אחרי השואה עזבו במשך הזמן. מקצתם היגרו ל[[ארצות הברית]], ל[[אירופה]], ואחדים ל[[אוסטרליה]]. כ-400 מהם עלו ל[[ארץ ישראל]].
== הנצחת הקהילה ==
| |||