חוסר תום לב – הבדלי גרסאות

 

[[קובץ:Othello_and_Iago.gif|שמאל|ממוזער| יאגו ([[:en:Iago|Iago]]) מימין ואות'לו מהמחזה [[אותלו|אות'לו]] מאת [[ויליאם שייקספיר]]. חלק ניכר מהטרגדיה של המחזה נגרמת על ידי עצה שיאגו נותן לאות'לו בחוסר תום לב.]]

 

 

 

 

== הגדרה ==

אנשים עשויים להחזיק באמונות, שידוע להם שהן סותרות עובדות הידועות להם, כאשר אמונות אלה מוחזקות למעשה ב[[חוסר תום לב (אקזיסטנציאליזם)|חוסר תום לב]], אך יש ויכוח סביב השאלה אם ההונאה העצמית הזו מכוונת או לא. <ref>''"intentional structure of bad-faith"'', ''Good Faith and other essays'', Joseph S. Catalano, p. 104</ref>

 

 

ב[[ביבליה]], תודעה כפולה (double-mindedness) היא מטאפורה לאמונה דתית כוזבת<ref name="J3:16JFBBC">{{cite web|url=http://bible.cc/james/1-8.htm|title=James 1:8|quote=Such a person is double-minded and unstable in all they do}}</ref>, כפי שנכתב ב[[איגרת יעקב|אגרת יעקב]] "בִּהְיוֹתוֹ אִישׁ הַפּוֹסֵחַ עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים הֲפַכְפַּךְ בְּכָל דְּרָכָיו" (פרק א', פסוק 8)<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.kirjasilta.net/hadash/Yaa.1.html|כותרת=הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה: אִגֶּרֶת יַעֲקֹב פֶּרֶק א|אתר=www.kirjasilta.net|תאריך_וידוא=2021-05-16}}</ref>. פרשנים ומתרגמים שונים דנו בהוויה בעלת שתי [[אמונה|אמונות]], בהוויה חצויה בלב (double hearted), או חצויה במחשבה (double minded). מילון וובסטר מגדיר חוסר תום לב באמצעות המטפורה של היות בעל שני לבבות (being of two hearts)<ref name="WD1913">"of two hearts ... a sustained form of deception which consists in entertaining or pretending to entertain one set of feelings, and acting as if influenced by another; bad faith", ''Webster's Dictionary'', 1913</ref>. הביטוי מתורגם גם ללב כפול, נפש כפולה, שני שכלים, שתי נשמות, שתי עמדות, שתי נאמנויות, שתי אמונות, או להיות כשתי נפשות בו זמנית. התנ"ך והברית החדשה מעודדים את המאמינים שלא להיות צבועים. פסוק קי"ג בספר תהילים פרק קי"ט "סֵעֲפִים שָׂנֵאתִי; וְתוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mechon-mamre.org/i/t/t26b9.htm|כותרת=תנ"ך מנוקד - תהילים פרק קיט|אתר=www.mechon-mamre.org|תאריך_וידוא=2021-05-16}}</ref>, מתורגם בתרגום אחד לפסוק "אני שונא אנשים בעלי כפל מחשבה, אבל אני אוהב את החוק שלך"<ref name="P119.113">{{cite web|url=http://bible.cc/psalms/119-113.htm|title=Psalm 119:113 I hate double-minded people, but I love your law}}</ref>. ובתרגום אחר לפסוק "אני שונא את אלה עם נאמנויות כפולות, אבל אני אוהב את ההוראות שלך"<ref name="P119.1132">{{cite web|url=http://bible.cc/psalms/119-113.htm|title=Psalm 119:113 I hate double-minded people, but I love your law}}</ref>.

 

אדם שלא משקר לעצמו הוא אותנטי. "[[אותנטיות]]" היא נאמנות לרעיונות פנימיים ולא חיצוניים.

 

 

 

[[File:Sartre_and_de_Beauvoir_at_Balzac_Memorial.jpg|קישור=https://en.wikipedia.org/wiki/File:Sartre_and_de_Beauvoir_at_Balzac_Memorial.jpg|ימין|ממוזער|234x234 פיקסלים|ז'אן פול סארטר וסימון דה-בובואר פיתחו רעיונות אקזיסטנציאליסטיים ופמיניסטיים על בסיס הדיון במושג חוסר תום לב]]

ז'אן פול סארטר וסימון דה בובואר פיתחו רעיונות אקזיסטנציאליסטיים ופמיניסטיים, תוך שימוש במושגים של [[חוסר תום לב (אקזיסטנציאליזם)|חוסר תום לב]] ו[[אותנטיות]] בכל הנוגע לאתיקה של האמונה<ref>"The 'ethics of belief' refers to a cluster of questions at the intersection of epistemology, philosophy of mind, psychology, and ethics ... central ... is ... bad faith wish-fulfillment{{nbsp}}...", ''The Ethics of Belief'', Stanford Encyclopedia of Philosophy</ref>. בספרו "הישות והאין" ([[:en:Being_and_Nothingness|Being and Nothingness]]), מתחיל סארטר את דיונו במושג [[חוסר תום לב]] בכך שהוא מעלה את השאלה עד כמה אשליה עצמית ב[[תום לב]] היא אפשרית<ref name="BN">''Being and Nothingness, Jean-Paul Sartre''</ref>. סארטר מתייחס ל"חוסר תום לב" כסוג של הונאה עצמית. על מנת לתרץ התנהגות שנעשתה, חוסר תום לב ננקט תחילה על ידי האדם בגוף שלישי כלפי עצמו (האדם משקר את עצמו אבל מודע לשקר). כאשר יש צורך לחמוק מעמדה זו, התודעה מאמצת את נקודת המבט מגוף ראשון (האדם, כקורבן, מאמין לשקר של עצמו). בשני המקרים, ההטעיה לא יכולה להצליח לחלוטין ללא פיצול שני היבטים אלה של הקיום. אם התודעה הייתה יחידה ולא מחולקת, כמו ב"אני" הבלתי ניתן לחלוקה, כמו באינדיבידואל שטוען "[[אני חושב, משמע אני קיים]]", אי אפשר היה להסביר כיצד ההונאה העצמית מתאפשרת. התיאוריה הפרוידיאנית של הלא-מודע נתפסת על ידי סארטר כמבוססת על השקפה לא-קוהרנטית של התודעה, אך הפסיכואנליזה כגילוי של "הפרויקט היסודי" של חיי האדם נחשב בעיניו כתקף<ref>{{cite web|url=http://plato.stanford.edu/entries/existentialism/notes.html|title=Existentialism > Notes (Stanford Encyclopedia of Philosophy)}}</ref>.

"[[טרופיזם]]", בהשאלה מביולוגיה, היא פעולה הנעשית ללא מחשבה מודעת. בעוד שהונאה עצמית עשויה להיות "טרופיזם", שלא נעשה במודע, היא עשויה להיות מונחית על ידי "פרויקטים" או מטרות שיש לאדם, כמו רצון להנאה אישית, עושר, כוח, הנאות עולם הבא (גן עדן) או הישארות הנשמה. למשל, ל[[בריאתנות|בריאתן]] יש מטרה להגיע לגן עדן, ולגזען עם תחושות של חוסר שייכות או מסוגלות, יכול להיות פרויקט אישי להיות עליון על אחרים או להרגיש שיש לו כוח. הפרויקט עצמו, המטרה, עשויים לגרום להונאה עצמית, ללא התערבות המחשבה המודעת, שכן "טרופיזם" יוצר פעולה ללא מחשבה מודעת. פרויקט עלול להיות אנוכי, להציף את ההצדקות, ולהדחיק את העובדות, אך האדם לא בהכרח מתכוון ישירות לתוצאות השליליות של הפרויקט. במקרים אחרים, אדם בוחר בפרויקט עצמו באופן מודע, בכוונה, ובצורה אנוכית. בחירה כזו מניחה את התנאים להיווצרות חוסר תום לב כתוצאה מבחירה שהיא מלכתחילה אנוכית או רעה<ref name="SDNM">''"Self Deception and the Nature of Mind"'', ''Tropisms and Reason'', Perspectives on Self Deception, Brian P. McLaughlin, editor,</ref><ref>''Irrationality in Philosophy and Psychology: the Moral Implications of Self-Defeating Behavior'', Journal of Consciousness Studies, 5, 1998, (2): 224-234, Christine A. James</ref><ref>''Between Freedom and Self-Subjection: The Dilemma of Writing in an African Language'', Literator:Journal of Literary Criticism</ref><ref>"Anatomy of Self Deception: Judgment, Belief, and the US Decision to Invade Iraq" by Peter Zimmerman</ref><ref>''Perspectives on Self-Deception'' edited by Brain P. McLaughlin and Amelie Oksenberg Rorty</ref><ref>"Exploring the Possibility of Self-Deception in Belief" by Brian P. McLaughlin</ref><ref>{{cite web|last1=Deweese-Boyd|first1=Ian|title=Self-Deception|url=https://plato.stanford.edu/entries/self-deception/|website=Stanford Encyclopedia of Philosophy|access-date=19 March 2018|date=17 October 2006}}</ref>.

 

 

ב[[פסיכולוגיה הומניסטית]], הכרה של אדם בחוסר תום לב במעשים שלו עצמו גורמת לו לאשמה וחרטה<ref>''"Existential Regret: A Crossroads of Existential Anxiety and Existential Guilt"'', ''Journal of Humanistic Psychology'', Marijo Lucas, Ph.D</ref>.

חוסר תום לב יכול להתקיים לא רק אצל אדם פרטי, אלא גם במערכות ידע שלמות<ref>"...{{nbsp}}not only characterizes the bad faith in an individual ... but also the bad faith contained in certain systems of knowledge{{nbsp}}...", ''Existentialism & sociology: the contribution of Jean-Paul Sartre'', Gila J. Hayim</ref><ref>"...{{nbsp}}not only characterizes the bad faith in an individual ... but also the bad faith contained in certain systems of knowledge{{nbsp}}...", ''Existentialism & sociology: the contribution of Jean-Paul Sartre'', Gila J. Hayim</ref><ref>"...{{nbsp}}bad faith ... pseudoscience ... hoodoo science", ''Measured Lies: The Bell Curve Examined'', Joe L. Kincheloe, p. 186, {{ISBN|0-312-12520-8}},</ref>.

 

 

=== זן בודהיזם ===

 

=== פילוסופיה אנליטית ===

 

=== תיאוריה של צדק ===

 

=== תורת המשא ומתן ===

 

=== נאמנות ופטריוטיות ===

 

פילוסופיית ה[[נאמנות]] בוחנת נאמנויות שהאדם לא בחר בהם. למשל, לא בוחרים במשפחה או במדינה, אך כאשר יש עוולות מוגזמות, יש חוסר נכונות כללית להטיל ספק בנאמנויות לא-נבחרות אלה, ותופעה זו מבטאת חוסר תום לב. ברגע שיש לנו נאמנויות כאלה, אנחנו מתנגדים לבחינה מדוקדקת שלהם ומגדילים את הסיכוי לפעולה בחוסר תום לב<ref name="PBF">''"Patriotism as Bad Faith"'',''Ethics'', 115, Simon Keller, pp. 563–92, 2005</ref><ref>{{cite web|url=http://plato.stanford.edu/entries/loyalty/|title=Loyalty}}</ref>. בפילוסופיה של ה[[פטריוטיות]], חוסר תום לב מתייחס לאדם שמסתיר מעצמו את המקור האמיתי של כמה מאמונותיו הפטריוטיות, כמו למשל כאשר נלחמים על [[טוטליטריזם|דיקטטורה טוטליטרית]] גזענית נגד [[דמוקרטיה]] [[חופש|חופשית]] ו[[שוויון|שוויונית]].<ref name="PBF" /><ref>''"This leads her to hide from herself the true source of some of the beliefs involved. This is bad faith."'', Patriotism, Stanford Encyclopedia of Philosophy,</ref>