רמב"ן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: מסוי\1, שנייה\1, \1וויכוח, \1על ידי, \1פירוש\2 |
הוספת קטע על יחסו לירושלמי |
||
שורה 204:
בספר "מילי דשמיא" של ר' [[אלעזר אזכרי]] מביא דברי מוסר שכתב הרמב"ן לבנו על משקוף חדרו.
== הרמב"ן והירושלמי ==
מתקופת [[רבינו חננאל]] ואילך נמצאו חכמים רבים שציטטו מה[[תלמוד ירושלמי]] אך לא במידה רבה, ואף אם השתמשו בו זה היה לעזר בלבד ולא כספר בפני עצמו, יוצא דופן הוא רמב"ן אשר מביאו ומזכירו במאות מקומות בכתביו (– בערך כאלף וחמש מאות פעמים), בהם מפרשו ומבארו, ומשתמש בו כמפרש את סוגיות ה[[תלמוד בבלי|בבלי]], כמכריע במחלוקת, ולפסיקת הלכה.{{הערה| אף שפסקו לפניו מהירושלמי הוא קבע כללים מיוחדים לכך.}}{{הערה|ראה עוד [[לוי גינצבורג]] פירושים וחידושים בירושלמי כרך א מבוא עמ' קט, קכח-ט, וכן [[עזרא שבט|ע"ד שבט]] חידושי הרמב"ן לכתובות, מבוא, עמ' 13-17}} רמב"ן ציטט את הירושלמי מתוך כתב יד ולא מכלי שני, כך מעידים לשונות כמו "מצאתי בירושלמי" או "ולא מצאתי לא בתוספתא ולא בירושלמי כמה היא" לשון מורה על בקיאות בירושלמי, בשל כך יש חשיבות לגירסאותיו, לצורך הגהת הירושלמי.
ככל הנראה רמב"ן המשיך את המסורת מרבו [[יהודה בר יקר]] אשר ה[[רשב"א]] מעיד עליו שחיבר פירוש לירושלמי.{{ביאור| ראה [[שו"ת הרשב"א]] א תקכ"ג שכותב שהיה "אב למקראו ולפירושו" של הירושלמי, ככל הנראה הוא היה המפרש הראשון לירושלמי.}}
בעקבות רמב"ן נכנס התלמוד הירושלמי לסדר הלימוד ונהפך לספר קאנוני בקרב בית מדרשו של רמב"ן, ותלמידיו ה[[רשב"א]] ה[[ריטב"א]] והלאה כבר מזכירים אותו על הסדר.
==השפעותיו ההלכתיות של הרמב"ן==
| |||