ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) – הבדלי גרסאות

הישיבה התקיימה בצור עד שהתקרבו [[הצלבנים]] לעיר ב-1096 והחריבוה. לאחר מכן הקים ר' אביתר את הישיבה ב[[טריפולי (לבנון)|טריפולי]] ואילו סניף של הישיבה הוקם על ידי אחיו ר' [[שלמה הכהן גאון (השני)|שלמה בן אליהו הכהן]] בחדרך שעל יד [[דמשק]] ונקראה אף היא בשם ישיבת ארץ הצבי ובהמשך השתקעה ישיבתו בדמשק עצמה. שם המשיכה את פעולותיה עוד כמאה שנים.

 

 

בשנת 1127 עובר [[מצליח הכהן גאון|מצליח בן שלמה]] - שעמד בראש ישיבת ארץ ישראל בחדרך - אל [[פוסטאט]] (קהיר הקדומה), שם כינה את עצמו בתואר "ראש ישיבת גאון יעקב". ב-1138 כיהן ר' משה הלוי בן נתנאל השישי, ב-1160 כיהן בנו ר' נתנאל ולבסוף ר' שר שלום שנתמנה אחרי שנת 1170, אף הוא כינה עצמו בשם "ראש ישיבת ארץ הצבי" - סמל המשך פעולתן של ישיבות ארץ ישראל גם בפוסטאט. עם מותו מסתיימת תקופת הגאונות במצרים. בשנה זו בקירוב מגיע [[הרמב"ם]] לפוסטאט ומתחילה תקופה חדשה בהנהגתו.