ויקיפדיה

טלסקופ החלל גאיה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ קישורים חיצוניים
קישורים פנימיים, עריכה
שורה 1:
{{רכב חלל
| שם = טלסקופ החלל גאיה
| שם בשפת המקור = Gaia
| תמונה = [[קובץ:Maquette de Gaia salon du Bourget 2013 DSC 0191.JPG|250px]]
| כיתוב = דגם של טלסקופ החלל
| סוכנות חלל = [[סוכנות החלל האירופית]]
| יצרן = אסטריום▼
|ארגון=
| תאריך שיגור = [[19 בדצמבר]] [[2013]] 09:12:14 UTC{{הערה|[http://blogs.esa.int/gaia/2013/12/19/gaia-liftoff/ שיגור גאיה באתר ESA]}}▼
|מפעיל=
| משגר = [[סויוז (משגר)| סויוז 2]]▼
▲|יצרן=אסטריום
| אתר שיגור = [[בסיס החלל האירופי קורו]], [[גינאה הצרפתית]]▼
▲|תאריך שיגור=[[19 בדצמבר]] [[2013]] 09:12:14 UTC{{הערה|[http://blogs.esa.int/gaia/2013/12/19/gaia-liftoff/ שיגור גאיה באתר ESA]}}
| אתר אינטרנט = [http://www.esa.int/Our_Activities/Space_Science/Gaia_overview אתר המשימה]▼
▲|משגר=[[סויוז (משגר)| סויוז 2]]
| סוג משימה = טלסקופ חלל בתחום האור הנראה▼
▲|אתר שיגור=[[בסיס החלל האירופי קורו]], [[גינאה הצרפתית]]
| מסלול = מסלול ליסאז'ו סביב [[נקודת לגראנז']] L2 של [[כדור הארץ]] ו[[השמש]]{{הערה|שם=Gaia}}▼
▲|אתר אינטרנט=[http://www.esa.int/Our_Activities/Space_Science/Gaia_overview אתר המשימה]
| משך המשימה = תוכנן - 5 שנים (עד יולי 2019); הוארך עד 31 בדצמבר 2022 ועם הארכת סיום המשימה עד 31 בדצמבר 2025 {{הערה|Luigi Colangeli, [https://sci.esa.int/web/director-desk/-/extended-operations-confirmed-for-science-missions Extended Operations Confirmed for Science Missions], sci.esa.int, 13 October 2020|כיוון=שמאל}}{{ש}} משך בפועל: {{הפרש תאריכים|19|12|2013}}
▲|סוג משימה=טלסקופ חלל בתחום האור הנראה
| משקל = 2,030 קילוגרם{{הערה|שם=Gaia|[http://sci.esa.int/science-e/www/area/index.cfm?fareaid=26 Gaia mission]}}▼
|סוג טלסקופ=
| כוח = 1,910 ואט▼
|ביצוע יעף על=
| אורך = 4.6 מטר▼
|מיקום נוכחי=
| רוחב = 2.3 מטר▼
|לוויין של=
| קוטר = 10 מטר (עם מגן שמש פרוס)▼
▲|מסלול=מסלול ליסאז'ו סביב [[נקודת לגראנז']] L2 של [[כדור הארץ]] ו[[השמש]]{{הערה|שם=Gaia}}
|נטייה=
|אפוגיאה=
|פריגיאה=
|מהירות=
|זמן הקפה=
|הקפות ליום=
|הקפות=
|גרם שמיים=
|אתר נחיתה=
|תאריך נחיתה=
|מרחק שגמא=
|משך המשימה= מתוכנן - 5.5 שנים (עד 2019) עם אפשרות להארכה של חצי שנה {{ש}} משך בפועל: {{הפרש תאריכים|19|12|2013}}
|משקל בשיגור=
▲|משקל=2,030 קילוגרם{{הערה|שם=Gaia|[http://sci.esa.int/science-e/www/area/index.cfm?fareaid=26 Gaia mission]}}
|משקל מטעד=
|קוטר מראה=
|שטח מראה=
|רוחק מוקד=
|אורכי גל=
▲|כוח=1,910 ואט
▲|אורך=4.6 מטר
▲|רוחב=2.3 מטר
▲|קוטר=10 מטר (עם מגן שמש פרוס)
|גובה=
|מהירות מרבית=
|ערוצי תקשורת=
|ביצוע היעף ממרחק של=
|מכשירים מדעיים=
|SCN=
|NSSDC=
}}
 
'''טלסקופ החלל גאיה''' (ב[[אנגלית]]: '''Gaia''') הוא [[טלסקופ חלל]] של [[סוכנות החלל האירופית]] המהווה המשך ל[[לוויין]] [[היפרכוס (לוויין)|היפרכוס]]. מטרת המשימה היא לאסוף מידע שיאפשר בניית מפה תלת-ממדית רחבה ומדויקת מאי פעם של [[כוכב]]ים ב[[גלקסיה|גלקסיית]] [[שביל החלב]]. לצורך כך גאיה יצפה בכ[[מיליארד]] כוכבים (כ-1% מכלל הכוכבים בגלקסיית שביל החלב{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Summary|כתובת=http://sci.esa.int/gaia/28820-summary/|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2019-02-06|אתר=sci.esa.int}}}}) וימדוד את המרחק אליהם, מהירות תנועתם ותכונות נוספות{{הערה|שם=BBC2011|[http://www.bbc.co.uk/news/science-environment-15242383 BBC Science and Environment: A billion pixels for a billion stars, 10 October 2011]}}{{הערה|שם=SK2011|[http://www.scienceknowledge.org/2011/07/14/we-have-already-installed-the-eye-of-gaia-with-a-billion-pixels-to-study-the-milky-way/ Science Knowledge: We have already installed the eye of 'Gaia' with a billion pixels to study the Milky Way. 14 July 2011]}}. הטלסקופ צפוי לגלות גופים חדשים בתוך [[מערכת השמש]], [[כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש]] ו[[סופרנובה|סופרנובות]] וכן לצפות במאות אלפי [[קוואזר]]ים.
 
שורה 55 ⟵ 24:
 
== היסטוריה ==
גאיה הוא המשך ישיר ללוויין [[היפרכוס (לוויין)|היפרכוס]], שפעל בין השנים [[1989]] עד [[1993]]. הטלסקופ הוצע לסוכנות החלל האירופית (איס"א) באוקטובר 1993 על ידי לנרט לינדגרן (מ[[אוניברסיטת לונד]] שבשוודיהשב[[שוודיה]]) ומייקל פרימן (מאיס"א) בתגובה לקולל[[קול קורא]] למשימות עבור התוכנית המדעית ארוכת-הטווח "הורייזון פלוס" (Horizon Plus). ההצעה התקבלה על ידי הוועידה המדעית של איס"א כמשימה באוקטובר 2000. שלב שני של הפרויקט אושר בפברואר שנת 2006, וחברת אסטריום (Astrium) קיבלה אחריות על החומרהה[[חומרה]]. השם גאיה (GAIA באנגלית) נבחר במקור כראשי תיבות של [[אינטרפרומטר]] [[אסטרומטריה|אסטרומטרי]] גלובלי ל[[אסטרופיזיקה]] (באנגלית: Global Astrometric Interferometer for Astrophysics), והעיד על כך שבמקור, המשימה תוכננה לעבוד בטכניקת האינטרפרומטריה. אף על פי שהתכנון השתנה וראשי התיבות כבר לא תקפים, שם המשימה נותר ללא שינוי, כדי לסמל את הזיקה לפרויקט היפרכוס{{הערה|שם=ESA-GO|{{cite web |url=http://www.esa.int/esaSC/120377_index_0_m.html |title=ESA Gaia overview }}}}. עלות המשימה, כולל ייצור הטלסקופ וה[[חללית]], עלויות שיגור ותפעול על הקרקע, מוערכת בכ-650 מיליון [[אירו]]. עלות המשימה כולה מוערכת בכשני מיליארד אירו{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=החללית גאיה צפויה לחולל מהפכה בהבנת הגלקסיה|אתר=הידען|תאריך=2013-12-17|כתובת=https://www.hayadan.org.il/1812138gaia-to-be-lounch-tommrrow|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2019-02-06}}}}.
 
ב-[[25 באפריל]] [[2018 במדע|2018]] פרסמה [[סוכנות החלל האירופית]] [[קרטוגרפיה|מיפוי]] עדכני של שביל החלב והגלקסיות השכנות, הכולל מדידות של כמעט 1.7 מיליארד כוכבים בדיוק גבוה{{הערה|{{הארץ|אי-פי והארץ|כמו להבחין במטבע על הירח: פורסם המיפוי העדכני ביותר של שביל החלב|1.6029831|26 באפריל 2018}}}}.
שורה 63 ⟵ 32:
אחת הדרכים למדידה ישירה של מרחק אל [[כוכב]], ללא הנחות פיזיקליות, היא באמצעות מדידת [[פרלקסה]] - שינוי מיקומו על רקע כוכבים רחוקים יותר כתוצאה משינוי מיקום הצופה ביחס לכוכב. לשם כך יש צורך במדידות מיקום מאוד מדויקות של כוכבים על פני השמים (ראו [[אסטרומטריה]]). תצפיות מהקרקע מוגבלות בדיוק מדידת פרלקסה, בעיקר בגלל הפרעות שנגרמות על ידי [[אטמוספירת כדור הארץ|האטמוספירה]], ולכן יש צורך בשיגור טלסקופ ל[[חלל]].
 
תצפית על כמות גדולה של כוכבים יכולה לתת תמונה שלמה יותר של אופן ההתפתחות של כוכבים, ובמיוחד לאפשר הצצה אל [[מחזור חייו של כוכב|השלבים הקצרים בחייהם]]. מיפוי אוכלוסייה שלמה של כוכבים, ביניהם גם כוכבים חיוורים, תאפשר שרטוט מדויק יותר של פונקציית הבהירותה[[בהירות]] של הכוכבים, מאפיין חשוב בהבנתנו את האופן בו גלקסיות מתפתחות. כמו כן, מיפוי תלת ממדי של כוכבים והדינמיקה שלהם מכיל מידע לגבי האזורים בהם נוצרו הכוכבים ולכן מספק מידע אודות ההיסטוריה של גלקסיית שביל החלב ותהליך ההתפתחות שלה.
 
=== מטרות ===
שורה 74 ⟵ 43:
 
== החללית ==
גאיה שוקל כ-2,030 קילוגרם, מתוכם 710 קילוגרם מטעד[[מטע"ד]], 920 פלטפורמת שירות ו-400 קילוגרם דלק{{הערה|[http://www.esa.int/Our_Activities/Space_Science/Gaia/Gaia_factsheet דף מידע על GAIA באתר ESA]}}. ממדי החללית הם 4.6X2.3 מטר.
 
לאחר השיגור, החללית פרשה מגן שמש עגול בקוטר של כ-10 מטר. המגן מצל על הטלסקופ מ[[אור]] [[השמש]] ומגן על המטעדהמטע"ד מפני התחממות. כמו כן, על המגן הותקנו [[לוח סולארי|לוחות סולריים]] אשר מספקים לחללית [[אנרגיה]]. על מנת לשמור על כיוון מדויק, החללית תוכננה ונבנתה עם מעט מאוד חלקים נעים. תת-המערכות המדעיות מורכבות על מבנה [[צורן|סיליקון]]-[[פחמן]] קשיח, אשר מספק מבנה יציב שלא יתרחב או יתכווץ עקב שינויי [[טמפרטורה]].
 
גאיה נע במסלולב[[מסלול ליסאז'ו]] סביב [[נקודת לגראנז']] השנייה (L2) של [[כדור הארץ]] והשמש, הנמצאת במרחק של כ-1.5 מיליון [[קילומטר]] מכדור הארץ. היתרונות המרכזיים במיקום זה לעומת מסלול סביב כדור הארץ הם כמותסביבת הפרעות[[קרינה]] פחותהנמוכה, המגיעהיעילות אלתצפית גבוהה מאוד, מכיוון שהשמש, כדור הארץ והירח נמצאים מאחורי מכשיר [[שדה ראייה|שדה הראייה]], וכן יציבותסביבה תרמית מבחינתיציבה טמפרטורהמאוד, מכיוון שהחללית תמיד מוארת על ידי השמש ולא נעה בין אזורי אור וצל מלא. טלסקופי חלל נוספים המשתמשים במסלול זה הם [[טלסקופ החלל הרשל]] ו[[טלסקופ החלל פלאנק]], ובעתיד - [[טלסקופ החלל ג'יימס וב]].
 
תקשורת [[רדיו]] מול כדור הארץ נעשית באמצעות תחנות רשת חלל עמוק [[ESTRACK]] המתופעלות על ידי [[מרכז פעולות החלל האירופי]] (ESOC) של סוכנות החלל האירופית. גאיה שולחת כ-5 מגה ביט / שנייה של נתונים למשך כשמונה שעות בכל יום. האחריות על עיבוד הנתונים, מופקדת על הקונסורציום האירופי, [[קונסורציום עיבוד וניתוח נתונים]] (DPAC) של גאיה, והמימון של DPAC, ניתן על ידי 20 המדינות המשתתפות.
תקשורת [[רדיו]] מול כדור הארץ נעשית באמצעות תחנות תקשורת של סוכנות החלל האירופית ב[[אוסטרליה]] וב[[ספרד]].
 
=== מכשור מדעי ===
שורה 87 ⟵ 56:
המטעד של גאיה, שמשקלו הכולל הוא כ-710 קילוגרם, כולל שלושה מכשירים עיקריים:
# אסטרו (ASTRO) - מכשיר האסטרומטריה ימדוד במדויק מיקום זוויתי של כוכבים בעלי [[בהירות נראית]] 7.5 עד 20. על ידי שילוב המדידות של כל כוכב על פני תקופה של חמש שנים, ניתן יהיה לקבוע את הפרלקסה שלו ולכן את מרחקו ואז גם לתרגם את מהירות תנועתו הזוויתית של על פני השמים למהירות קווית. מיקומים של כוכבים עד בהירות 10 ימדדו בדיוק של 7 מיליוניות שניית (או מיקרושניות) קשת, בדיוק של 12–24 מיקרושניות עבור כוכבים עד בהירות 15 ובדיוק שינוע בין 100 ל-300 מיקרושניות קשת עבור כוכבים עד בהירות 20, כתלות ב[[צבע]] הכוכב. כתוצאה מכך, המרחק לכ-20 מיליון כוכבים ימדד בדיוק של כ-1%, ולכ-200 מיליון כוכבים - בדיוק העולה על 10%. מרחקים אל כוכבים במרכז הגלקסיה, המרוחק כ-30,000 שנות אור מהשמש, ימדדו עם שגיאה שלא תעלה על 20%{{הערה|[http://www.esa.int/esapub/bulletin/bullet103/perryman103.pdf ESA Bulletin 103: GAIA – Unraveling the Origin and Evolution of Our Galaxy], M.A.C. Perryman, O. Pace, August 2000|כיוון=שמאל}}. בממוצע, דיוק המדידה של גאיה יהיה טוב פי 200 מזה של היפרכוס. כמו כן ניתן יהיה למדוד מהירות משיקית של כ-40 מיליון כוכבים עם שגיאה קטנה מ-0.5 קילומטר לשנייה.
# מכשיר [[פוטומטריה]] (BP/RP) - שמאפשר מדידת התפלגות אור של כוכבים בתחום אורכי הגל 320 עד 1,000 [[ננומטר]]. שני הפוטומטרים (אדום וכחול) המרכיבים את המכשיר יאפשרו קביעת תכונות כגון טמפרטורה אפקטיבית, כבידה, [[מתכתיות]] והרכב כימי של כוכבים{{הערה|שם=ESA-GO}}.
# [[ספקטרומטר אופטי|ספקטרומטר]] [[מהירות רדיאלית]] (RVS) - ישמש למדידת מהירות רדיאלית של עצמים שמימיים על ידי מדידת ספקטרה ב[[רזולוציה]] גבוהה (R=11500). המהירות הרדיאלית תתקבל ממדידת [[אפקט דופלר|היסט הדופלר]] של קווי [[סידן]] בתחום [[אורך גל|אורכי הגל]] 847–874 ננומטר.
 
== קישורים חיצוניים ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/טלסקופ_החלל_גאיה"