גורל הגר"א – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 3:
הצלחת הגורל דורשת לימוד מדוקדק של צורתו במסורת, ומשום כן - כיום הוא כמעט ואינו בשימוש, הרב [[רפאל בנימין לוין]] (בנו של הרב [[אריה לוין]], שערך אף הוא את הגורל מספר פעמים) היה מהאחרונים שהחזיקו במוסרת זו והשתמשו בה.
 
==רקע==
==מקור הגורל==
כבר במקורות מ[[תקופת בית שני|ימי הבית השני]] וב[[ספרות חז"ל]] ישנן דוגמאות להטלת גורל דומה, על שמואל מסופר בתלמוד שהיה "בדיק בספרא" כלומר היה מכלכל את מעשיו על פי רמזים שמצא בספר. ב[[ימי הביניים]] וראשית [[העת החדשה]] הנוהג רווח מאוד, בתשובת הרמב"ם{{הערה|שו"ת הרמב"ם סימן קעב, מהדורת בלאו}} יש התייחסות לעשיית גורל לגויים, ובספר חסידים{{הערה|סימן רמ"ד}}מובא הנוהג לקרוא שמות לחולים על פי סימנים שרואים בספר. רבי [[אליהו מני (רב)]] כותב על נוהג רבותיו כך: "כשהיו רוצים לעשות איזה דבר והיו מסופקים אם לעשותו אם לאו, היו נוטלים חומש או ארבעה ועשרים, והיו פותחים אותו ורואים בראש הדף מה פסוק היה מוצא, וכפי מה שמראה היו עושים"{{הערה|בתוך ספר שיורי ברכה סימן קע"ט}}.
מקורו של הגורל אינו ברור לחלוטין, וכן ייחוסו לגר"א. כבר במקורות מ[[תקופת בית שני|ימי הבית השני]] וב[[ספרות חז"ל]] ישנן דוגמאות להטלת גורל דומה, וב[[ימי הביניים]] וראשית [[העת החדשה]] הנוהג רווח מאוד. בכתביו של הגר"א או של תלמידיו אין כל אזכור לגורל, אולם קיימת מסורת העוברת מפה לאוזן על הדרך לביצועו. לאחרונה הציע פרופ' שרגא בר-און שמקור הייחוס המוטעה בבלבול בין שני חכמים ששמם הפרטי אליהו (הרב [[אליהו הכהן (רב)|אליהו האתמרי]] והגאון מווילנא). ככל הנראה, הרב [[אברהם חמוי]] (1886-1838) הוא הראשון שהדפיס נוסח "גורל" זה בספריו "האח נפשנו"<ref>{{צ-ספר|מחבר=ר' אברהם חמוי|שם=האח נפשנו|מקום הוצאה=איזמיר|שנת הוצאה=1870|עמ=יד' ע"א.}}</ref> ו"דבק מא"ח".<ref>{{צ-ספר|מחבר=ר' אברהם חמוי|שם=דבק מא"ח|מקום הוצאה=ליוורנו|שנת הוצאה=1874|עמ=כא' ע"א.|מו"ל=}}</ref> שם הוא מכונה "גורל הספר". ספרי סגולות שיצאו לאור אחר מותו של הרב חמוי, כמו: "רפואה וחיים מירושלים"<ref>{{צ-ספר|מחבר=יצחק בן אליעזר|שם=רפואה וחיים מירושלים|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=אליהו אברהם מזרחי|שנת הוצאה=1931|עמ=לא.|קישור=https://beta.hebrewbooks.org/39475}}</ref> מעתיקים נוסח זה.
 
==מקורייחוס הגורל לגר"א==
מקורו של הגורל אינו ברור לחלוטין, וכן ייחוסו לגר"א, בכתביו של הגר"א או של תלמידיו אין כל אזכור לגורל, אולם קיימת מסורת העוברת מפה לאוזן על הדרך לביצועו.
מקורו של הגורל אינו ברור לחלוטין, וכן ייחוסו לגר"א. כבר במקורות מ[[תקופת בית שני|ימי הבית השני]] וב[[ספרות חז"ל]] ישנן דוגמאות להטלת גורל דומה, וב[[ימי הביניים]] וראשית [[העת החדשה]] הנוהג רווח מאוד. בכתביו של הגר"א או של תלמידיו אין כל אזכור לגורל, אולם קיימת מסורת העוברת מפה לאוזן על הדרך לביצועו. לאחרונה הציע פרופ' שרגא בר-און שמקור הייחוס המוטעה בבלבול בין שני חכמים ששמם הפרטי אליהו (הרב [[אליהו הכהן (רב)|אליהו האתמרי]] והגאון מווילנא). ככל הנראה, הרב [[אברהם חמוי]] (1886-1838) הוא הראשון שהדפיס נוסח "גורל" זה בספריו "האח נפשנו"<ref>{{צ-ספר|מחבר=ר' אברהם חמוי|שם=האח נפשנו|מקום הוצאה=איזמיר|שנת הוצאה=1870|עמ=יד' ע"א.}}</ref> ו"דבק מא"ח".<ref>{{צ-ספר|מחבר=ר' אברהם חמוי|שם=דבק מא"ח|מקום הוצאה=ליוורנו|שנת הוצאה=1874|עמ=כא' ע"א.|מו"ל=}}</ref> שם הוא מכונה "גורל הספר". ספרי סגולות שיצאו לאור אחר מותו של הרב חמוי, כמו: "רפואה וחיים מירושלים"<ref>{{צ-ספר|מחבר=יצחק בן אליעזר|שם=רפואה וחיים מירושלים|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=אליהו אברהם מזרחי|שנת הוצאה=1931|עמ=לא.|קישור=https://beta.hebrewbooks.org/39475}}</ref> מעתיקים נוסח זה.
 
==שיטת ביצוע הגורל==