הבדלים בין גרסאות בדף "נוזל"

הוסרו 17 בתים ,  לפני חודש
ביטול גרסה 31564393 של עראקט (שיחה)
(ביטול גרסה 31564393 של עראקט (שיחה))
 
[[קובץ:Flowingtap.jpg|ממוזער|250px|[[מים]] הנוזלים מ[[ברז]]]]
[[קובץ:WaterAndFlourSuspensionLiquid.jpg|ממוזער|נוזלים מקבלים את צורת כלי הקיבול שלהם]]
'''נוזל''' הוא [[מצב צבירה]] בו נפח החומר נקבע על-פי תנאי ה[[טמפרטורה]] וה[[לחץ]] בהם הנוזל שרוי, ואשר צורתו בצדדיו נקבעת לרוב לפי טמפרטורהצורת הכלי בו הוא נתון.
 
מים, [[בנזין]] ו[[חלב]] הם דוגמאות לנוזלים מוכרים מחיי היומיום של בני האדם.
לנוזלים יש [[מתח פנים]], (מושג המתאר את התנהגות פני השטח של נוזלים כיריעה אלסטית ומושפע מכוח המשיכה ההדדי בין מולקולות החומר שעל פני הנוזל), ו[[נימיות]]. לרוב הם מתפשטים כאשר הם מחוממים, ומתכווצים בקירור. החריג הבולט והחשוב ביותר בטבע מבחינה זו הוא המים. בגובה פני הים המים מתכווצים תוך כדי ירידת הטמפרטורה שלהם עד ל-4<sup>0</sup>C ואז מתפשטים (הנפח שלהם ליחידת מסה גדל) עד ל-0<sup>0</sup>C ומכאן חוזרים ומתפשטים בתור מוצק ([[האנומליה של המים]]). עצמים הטבולים בנוזל נתונים להשפעה של כושר [[ציפה (פיזיקה)|ציפה]] (buoyancy). זה גורם לשלולית
 
נוזלים הופכים ל[[גז|מוצק]] ב[[נקודת הרתיחה]] האופיינית להם, התלויה בלחץ האוויר, וב[[נקודת התכה|נקודת הקיפאון]] הופכים ל[[מוצק]]. לדוגמה, נקודת הרתיחה במקומות גבוהים יורדת, משום שבמקומות אלה לחץ האוויר נמוך יותר. מאותה סיבה, ב[[סיר בישול#סוגי סירים|סיר לחץ]] בו מתבצע הבישול על פי רוב בלחץ של 4 אטמוספירות, טמפרטורת הרתיחה עולה, מה שמקצר את זמן הבישול.
 
בתהליך [[זיקוק]] נוזלים יכולים להיפרד אחד מן השני, מאחר שהם מתאדים כל אחד לפי נקודת ההרתחה שלו. [[קוהזיה]] בין מולקולות של נוזל אינה מספקת כדי למנוע מפני השטח הגלויים מלהתאדות.